רע"א 760/12 עיזבון המנוחה בהירה דראג'מה ז"ל נ. מדינת ישראל משרד הביטחון

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שניתנה ביום 4.1.2012 ברע"א 50408-12-11 (כבוד סגן הנשיא א' אברהם), שדחתה את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בנצרת מיום 28.11.2011 (ת"א 1167/04, כבוד השופטת נ' דלה מוסא), בה נקבע כי הדיון המיועד לשמיעת עדי המשיבה יתקיים בדלתיים סגורות, וכן כי עדי המשיבה יעידו מאחורי פרגוד, כשבא-כוח המבקשים לא יוכל לראותם ולהיות עימם בקשר עין, אלא בית המשפט ובא-כוח המשיבה בלבד.

2.

עניינו של ההליך המתקיים בפני בית משפט השלום בנצרת, הוא תביעת נזיקין אותה הגישו המבקשים נגד המשיבה בשל מותם הטראגי של שני ילדים ביום 31.8.2002 כתוצאה מפעילות צבאית בעיירה טובאס שבאזור ג'נין. לעת הזו, הסתיימה העדתם של עדי המבקשים, ועתה הגיע שלב העדת עדי המשיבה (הנתבעת). עם סיום שלב חקירת עדי המבקשים, הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה כי העדת העדים מטעמה תיעשה בדלתיים סגורות, בנוכחות באי כוח התובעים בלבד ומאחורי פרגוד. לבקשה זו, צרפה המשיבה תעודת חיסיון עדכנית, חתומה בידי שר הביטחון, מיום 8.11.2011. על פי תעודה זו הוטל חסיון על כל פרט העלול לחשוף את זהותם או מראם של אנשי כוחות הביטחון הקשורים לפרשה, לרבות מי שאמור למסור עדות במסגרת התובענה הנ"ל. במקביל הגישו המבקשים עתירה לגילוי ראיה חסויה לבית משפט זה ( בש"א 7043/11) . ביום 2.11.2011 עיכב בית משפט השלום את החלטתו בבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות עד למתן החלטת בית המשפט העליון בעתירה. ביום 15.11.2011, בהסכמת בא כוח המבקשים, נמחקה העתירה. משניתנה החלטה זו, קבע בית משפט השלום בהחלטתו מיום 28.11.2011 כי החלטת בית המשפט העליון סתמה את הגולל על התנגדות המבקשים לבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, "שכן, משניתנה תעודת החיסיון והחלטת בית המשפט הנ"ל, בית המשפט מחויב לפעול בהתאם לאמור בתעודה, וללא ספק, חשיפה של העדים בעת עדותם, שעה שהעדות ניתנת בפומבי, אינה מתיישבת עם האמור בתעודה".

3.

כאמור, על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 4.1.2012 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת את הבקשה וקבע כי "עניין לנו בשאלה, הנוגעת לדרך ניהולה של ההתדיינות, דבר הנתון כל כולו לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ולערכאת הערעור אין להתערב בה".

4.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענים המבקשים כי עניינם מקים עילה למתן רשות ערעור, הגם שמדובר בגלגול שלישי, נוכח חומרת הפגיעה בזכותם לקיומו של הליך משפטי הוגן. לטענתם, היה על בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטת בית משפט השלום, על אף שמדובר לכאורה בעניינים דיונים, שכן מדובר בנושאים בעלי פוטנציאל השפעה על ההליך כולו. לשיטתם, השארת המצב על כנו עלולה לגרום להם לעיוות דין חמור, שכן תיפגע קשות הזכות לחקירה נגדית אפקטיבית. עוד טוענים המבקשים, כי החלטת בית משפט השלום אינה עקבית, וכי הוענק בה סעד אותו המשיבה כלל לא בקשה. כן טוענים המבקשים כי שגה בית משפט השלום משנסמך על ההחלטה בעניין העתירה לגילוי ראיה, שכן לטענתם, במסגרת הדיון בעתירה ציינה כבוד השופטת א' חיות, כי חשיפת פניהם של העדים איננה נכללת בתעודת החיסיון.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להידחות אף מבלי שאורה על מתן תשובה.

ראשית , מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", רשות שתינתן רק במקרים בהם מדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין. המקרה דנן אינו מעלה כל שאלה כללית, שכן עסקינן בהוראות ליישום תעודת חסיון תקפה על אופן שמיעת עדי המשיבה, כשהוטל חיסיון, בין היתר, על מראם.

שנית , כפי שפסק בית המשפט המחוזי, עסקינן בסוגיה הנוגעת לאופן ניהול ההליך, כשבענין זה נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בו.

נמצא, שלא רק שמדובר ב"גלגול שלישי", אלא שגם עסקינן בענין הנוגע לאופן ניהול ההליך, כך שמכל זווית אפשרית אין מקום ליתן למבקשים רשות ערעור.

שלישית , אין בדחיית הבקשה כדי לסתום את הגולל על טענה אפשרית מצד המבקשים כי נפגעה זכותם לחקירה נגדית אפקטיבית וכי עקב כך נגרם להם עיוות דין, טענה שניתן יהיה להעלות במסגרת הערעור על פסק הדין, ככל שהטענה תוסיף ותהיה אקטואלית. אלא שכלל לא ברור שהשאלה העומדת עתה לדיון תוסיף ותהיה אקטואלית גם בסיום ההליך בבית משפט השלום. כך, למשל, אם יזכו המבקשים בתביעתם, על אף המגבלות שהוטלו מכוח תעודת החסיון על חקירתם של עדי המשיבה, לא יהיה עוד צורך לדון בטענות המבקשים בענין זה. כעקרון, כשלא מדובר במצב בלתי הפיך, אין מקום לקטיעת ההליך וקיום דיון בערעורים על החלטות ביניים. יש להעלות את כל הטענות שמעוניינים לטעון בפני ערכאת הערעור במרוכז, בגדר הערעור על פסק הדין, כשהתמונה המלאה פרושה לנגד עיני בית המשפט, ולא טיפין טיפין, כשכלל לא ברור האם לסוגיה הנקודתית תהא השפעה על התוצאה הסופית וכשהדבר קוטע את רצף שמיעת המשפט. קל וחומר שאלו הם פני הדברים כשמדובר בהחלטות בנושאים הנוגעים לאופן ניהול המשפט ולסדרי שמיעת העדויות וכשמדובר ב"גלגול שלישי".

6.

זאת ועוד, בכל מקרה שמורה למבקשים הזכות לטעון בסיכומיהם בבית משפט השלום, כי המגבלות שנקבעו מכוח החסיון מחייבות ליתן משקל חלקי או מועט לעדויות עדי המשיבה, אם אכן הסתרת מראם מעיני בא-כוח המבקשים פגעה באפקטיביות של החקירה הנגדית, שכן לעשיית שימוש בחסיון עלול להיות "מחיר" בו לכאורה צריכה לשאת המשיבה.

7.

למעלה מהדרוש אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשים כי בית משפט השלום החמיר מעבר למה שהתבקש על-ידי המשיבה, שכן בבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות ציין בא-כוח המשיבה במפורש כי מבוקש שהעדים יעידו מאחורי פרגוד "באורח שבית המשט הנכבד והח"מ בלבד יוכלו לראותם". אין גם להסיק דבר מהליך העתירה לגילוי ראיה שהתנהל בבית משפט זה, שכן בהמלצת בית המשפט נמחקה עתירה זו.

8.

יודגש, כי אינני מחווה דעה באשר לטענות המבקשים לגופן בשאלה האם תעודת החסיון אכן מחייבת מניעת חשיפת מראה עדי המשיבה לעיני בא-כוח המבקשים (בניגוד למה שנעשה בענין שנדון בבש"א (מחוזי-י-ם) 10405/09 צברי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.1.2010), שם נחתמה תעודת חסיון דומה ובכל זאת המשיבה לא התנגדה, ככל הנראה, לכך שבא-כוח התובעים יוכל לראות את עדיה. גם אין באמור בהחלטה זו משום הבעת דעה בשאלה באיזו מידה תפגע בפועל זכות המבקשים לחקירה נגדית יעילה ומלאה כתוצאה מכך שבא-כוחם לא יכול להתבונן בנחקרים (כשבית המשפט יכול להתרשם ממראה פניהם), שאלה שתוכל להתברר רק לאחר תום שמיעת הראיות ובהתחשב במכלול הראייתי ובתרומת עדי המשיבה למכלול זה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.