רע"א 7606/18 רונן בן דור נ. יקותיאל שרעבי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' ברקאי ) מיום 17.9.2018, בגדרה התקבלה בקשת המשיב להורות על הוצאת מסמכים שהגיש המבקש לתיק בית המשפט במסגרת תצהיר עד מטעמו.

2.

בתמצית, בבית המשפט המחוזי מתנהלת תובענה שהגיש המבקש נגד המשיב בעילה של לשון הרע. ביום 29.8.2018 הגיש המשיב בקשה להוצאת מסמכים מתיק בית המשפט, מסמכים שצורפו לתצהיר עד מטעמו, הכוללים דוח חוקר; הקלטות; ותמלול השיחות שבהקלטות אודות הפרסומים שבבסיס התובענה (להלן: המסמכים ). בבקשתו טען המשיב כי מסמכים אלו לא גולו במסגרת הליכי הגילוי, אף שהיו בידי המבקש זמן רב קודם לכן. נטען כי הוספת המסמכים בשלב כה מתקדם של ההליך נוגדת את הוראת תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי

או התקנות ), וכי יש בהתנהלות זו של המבקש משום חוסר תום לב.

3.

ביום 17.9.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. נקבע כי המסמכים היו באמתחתו של המבקש בעת הגשת התובענה, ואף על פי כן לא גולו במסגרת הליך גילוי מסמכים או בתצהיר ספציפי, אף שצריך היה לעשות כן. נקבע כי המבקש לא סיפק נימוק הגיוני וסביר מדוע בחר שלא לגלות למשיב את המסמכים מטעמו, בניגוד לאמור בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי: "נדמה כי המשיב [המבקש – נ' ס'] הסתיר מתוך כוונת מכוון את המסמכים הנ"ל כדי להשיג יתרון דיוני על המבקש [המשיב – נ' ס'] ".

4.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי אי-צירוף המסמכים לא נעשה בזדון. לדברי המבקש, מדובר במסמכים בעלי חשיבות רבה. בהוצאתם מתיק בית המשפט יש כדי לפגוע בזכותו להביא ראיות ולהפריך את גרסת בעל הדין שכנגד. עוד טוען המבקש, כי הטענה שלפיה המסמכים היו באמתחתו לפני הגשת התובענה לא הוכחה מעולם. עוד נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מתעלמת מכך שהותרת המסמכים וההקלטות אינה גורמת נזק למשיב, מה גם שבית המשפט יכול היה לפסוק הוצאות על מנת לרפא את מחדלו של המבקש.

5.

לאחר שקראתי את הבקשה, עיינתי בנספחיה, ושקלתי את טענות המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, גם מבלי צורך להידרש לתגובת המשיב.

6.

הלכה ידועה עמנו היא כי לערכאה המבררת מסור שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות. החלטה המורה על הוצאת מסמכים שהגיש בעל דין היא מסוג ההחלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות מן הסוג הזה, אלא אם ההחלטה מגלה טעות בולטת על פניה או עלולה לפגוע בצורה משמעותית בבעל הדין ( רע"א 2948/15 עבד אלעזיז

חוסין נ' רשות הפיתוח , פסקה 12 (1.7.2015); רע"א 1811/15 מיראלי ( מירלשווילי ) נ' מירלשווילי , פסקה 7 (5.5.2015)). בנדון דידן , החלטת בית המשפט המחוזי אינה מגלה טעות, ואין הצדקה להתערבותנו.

7.

תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כך:

" 114 א.

בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים

אחרים".

8.

המבקש לא הציג הסבר מניח את הדעת – לא לפני בית המשפט המחוזי, גם לא לפנַי – לכך שלא ראה לבקש לצרף את המסמכים סמוך לאחר שהגיעו לרשותו, ומדוע בחר לצרפם רק בשלב מתקדם יחסית של ההליך. משלא הציג המבקש "הצדק סביר למחדלו", כי אז, בהתאם לתקנה 114א לתקנות, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.