פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
762/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
דן שלזינגר
נ ג ד
המשיבות:
1. פאר משה-משרד לתכנון וייעוץ הנדסי
בע"מ
2. פורמלי דפנה הנדסה בע"מ
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, בר-זיו וזרנקין)
מיום 24.12.09 בתיק ע"א 770-08
בשם המבקש:
עו"ד אמיר קמינצקי
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, בר-זיו וזרנקין) מיום 24.12.09 בתיק ע"א 770-08, בו התקבל באופן חלקי ערעור המשיבה 1 על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת לפין-הראל) מיום 15.4.08 ומיום 6.7.08 (לעניין ההוצאות ושכר טרחה) בתיק א' 13806/03.
ב.
בשנת 2003 הגישה משיבה 1 תביעה בגין שכר שכנטען הגיע לה ממשיבה 2, ובמסגרתה עתרה להרמת מסך ההתאגדות בינה לבין המבקש (בעל המניות ומנהל המשיבה 2). בית המשפט קבע - ביום 15.4.08 - כי לא הוצגה עילה להרמת מסך ואף לא הוכח שהמשיבה 2 עצמה חייבת כספים למשיבה 1 - וזאת תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המשיבה 1 (ראו לדוגמה פסקה 30 סיפה עמ' 24 לפסק הדין). נפסקו למבקש (ביום 6.7.08) - תוך שהתנהלות זו הובאה בחשבון -שכר טרחה והוצאות משפט בסכום כולל של 20% מגובה התביעה (סך הכל 110,000 ₪, שישאו ריבית והצמדה כדין מיום 1.1.06). כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון הסכימו הצדדים, כי הערעור לגבי הרמת המסך יידחה, כי שאלת חובה של משיבה 2 למשיבה 1 יתברר בהליך לפני המפרק - ולבסוף:
"באשר לגובה שכר הטרחה... אנו חלוקים בינינו ומבקשים את פסיקת בית המשפט. המערער טוען שההוצאות מוגזמות ולא נתמכות בראיות מספיקות. המשיב טוען, שהראיות הולמות את ההליכים שהיו ואת הקבלות בעניין ההוצאות שהוגשו".
בית המשפט המחוזי קבע, כי נוכח הוראת הריבית וההצמדה ליום 1.1.06 הסכום המדויק הוא למעשה 160,000 ₪ וכי סכום זה גבוה - והורה למבקש להשיב 70,000 ₪
ליום פסק דינו (24.2.09) מתוך הסכום המלא שכבר הועבר לו.
ג.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בתמצית נטען, כי הכרעת בית המשפט קמא אינה מנומקת, כי היא מתעלמת מההלכה לפיה אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בפסיקת הוצאות בערכאה הדיונית, וכי קביעה לפיה אין לפסוק הוצאות לפי סכום תביעה שנדחתה מחייב לומר, כי אין לפסוק - כפי שנהוג ומקובל - שכר טרחה בהתאם לגובה תביעה שהתקבלה. נטען, כי פסיקת שכר טרחה גבוה באה להרתיע מפני תביעות שווא מוגזמות, וכי במקרה דנא שכר הטרחה שנפסק "מקביל למעשה" לשכר ששילם המבקש לבאי
כוחו.
ד.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). הבקשה שלפנינו, אף שהיא מנסה לעטות אדרת עקרונית, אינה מעוררת שאלות מסוג זה. במסגרת ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בבית המשפט המחוזי, הותרה שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט; לכך כמובן חשיבות רבה בענייננו. בית המשפט סבר, כי יש להפחית את ההוצאות שנפסקו - ובקביעה נקודתית זו אין מקום להתערב. ועוד, הנמקת בית המשפט המחוזי אמנם אינה ארוכה - אך הוא מציין כי נתן דעתו לנימוקי בית משפט השלום, ולהשלכות השערוך לתאריך הקודם כשנתיים וחצי, כלשונו, למועד ההחלטה.
ה.
אכן, ככלל פסיקת הוצאות היא עניין "שאין ערכאת ערעור נוהגת ככלל להתערב בו" (רע"א 4570/06 כהן נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם)) - אך אין בכך כדי לומר שהיא אינה מוסמכת לעשות זאת, ואין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אמירה עקרונית אחרת. הדבר לא יארע לעתים קרובות, אך אין הוא בחינת "בל ייראה ובל יימצא"; ראו למכלול ע"א 9534/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" פ"ד ס(1) 391. אף אין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אמירה השוללת פסיקת הוצאות כנגזרת של סכום תביעה - שהתקבלה או שנדחתה. בסופו של יום, בלב הבקשה עומדת משאלת המבקש להוצאות בסכום גבוה יותר - עניין זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 5483/08 Advance Computerized
Technology (A.C.T.) MEDICAL LTD
נ' Arrow International INC (לא פורסם)). אף לגופו של עניין נזכיר את הבעיות בתחשיב ההוצאות שהגיש המבקש (כפי שתואר בפסק דינו של בית משפט השלום לעניין ההוצאות), ואת סוגיית השערוך - ומבלי להביע עמדה באשר לסכום שראוי היה לפסוק בתיק זה, יש בשני אלה כדי לצייר תמונה מלאה יותר.
ו.
סוף דבר, אין בידי להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, ו' בניסן תש"ע (21.3.10).
ש ו פ ט