רע"א 7637/03 אבי ושרה סגל נ. שכון ופיתוח לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ח' פיזם) לפיה עיכב חלקית את ביצוע פסק דינו.

המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבה 1 בגין ליקויי בנייה ונזקים נלווים בדירותיהם שנמכרו להם על ידי המשיבה 1. בפסק דינו, חייב בית המשפט קמא את המשיבה 1 לשלם פיצויים למבקשים. המשיבה 1 הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לבירור הערעור שיוגש לבית משפט זה, ובית המשפט קמא נענה לבקשה בחלקה.

בית המשפט קבע כי הואיל וחלק מהפיצויים נפסקו בפסק הדין על דרך "השומה הגסה" ייתכן שערכאת הערעור תתייחס להערכת הנזק באופן שונה. לפיכך, מצא בית המשפט לנכון, לקבוע שחלק מהפיצויים שנפסקו, ישולמו לאלתר, והחלק השני – בסך 25,000 ש"ח לגבי כל אחד מהמבקשים, ישולם לכל מבקש רק בתנאי שימציא ערבות בנקאית להחזרת הסכום. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט קמא כשהתנה את תשלומם של מקצת הפיצויים בהפקדת ערבות. הם טוענים, כי לא עלה בידי המשיבה 1 להוכיח כי קיים סיכון ממשי שלא יוכלו להשיב את הכספים שתשלם להם המשיבה 1, במידה שיתקבל ערעורה.

המשיבה 1 תומכת בהחלטת בית המשפט קמא. היא סבורה כי יש לה סיכויים טובים לזכות בערעור שהגישה. עוד היא טוענת כי המבקשים אינם אנשים בעלי אמצעים, וכי מימוש נכסיהם, במידת הצורך, עלול להיתקל בקשיים. בטענותיה של המשיבה 1 תומכת גם המשיבה 2, שהיא החברה הקבלנית שבנתה את הדירות ושקיבלה הודעת צד ג'.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בית המשפט קמא שקל את טיעוני הצדדים, והכריע בהם על סמך חומר הראיות שהוצג בפניו. הערכאה הדיונית היא הבקיאה בעובדות התיק ובנסיבותיו, ולכן, ככלל, אין מקום להתערב בהכרעותיה בנושאים כגון דא. במקרה שבפנינו, בהחליטו על התניית תשלומם של מקצת הפיצויים בהמצאת ערבות, איזן בית המשפט קמא איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים להתדיינות, ולא מצאתי מקום לשנות מהחלטתו זו.

בדברים האמורים אין כדי לומר דבר לעניין סיכויי הערעור, אשר לא זו העת להכריע בו.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך 10,000 ש"ח ובהוצאות המשיבה 2 בסך 10,000 ש"ח.