רע"א 7643/02 אילנה (כץ) סנדובסקי נ. גוטליב צפורה (זילברמן)

המבקשות הגישו בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו אושר פסק בוררות, שניתן במחלוקת שפרצה בינן לבין המשיבה 1. בפסק הבוררות נדרשו המבקשות והמשיבים 4-3 לשלם למשיבה 1 דמי שכירות ראויים בגין השימוש שנעשה בחלקת קרקע שבבעלות המשיבה 2, שהמבקשת והמשיבים 1, ו- 4-3 כולם בעלי מניות בה. בסמוך לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי פנו המבקשות בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 1.1.03 בקובעו כי המדובר בחיוב כספי שאין מקום לעכבו. בין לבין פתחה המשיבה 1 בהליכים כנגד המבקשות בלשכת הוצאה לפועל. המבקשות התגוננו בטענת "פרעתי" והגישו, במסגרת זו, בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. הליכי ההוצאה לפועל אכן עוכבו עד לדיון בטענת "פרעתי". בדיון עצמו שנערך ביום 15.12.03, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיה יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל, אם יפקידו המבקשות והמשיבים 4-3 סך של 640,000 ש"ח בלשכת ההוצאה לפועל עד ליום 18.1.2004. משהבינו המבקשות כי לא יעמדו בתנאיו של הסדר זה וכי לא יוכלו להפקיד את הסכום הנדרש במועד, פנו, ביום 14.1.2004, לבית משפט זה בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. בקשה זו נדחתה ביום הגשתה ונקבע כי על המבקשות לפנות בבקשה להארכת מועד לראש ההוצאה לפועל. מתברר כי הליכי ההוצאה לפועל חודשו בינתיים ובמסגרתם אף הוצאה פקודת מאסר כנגד המבקשת 1.

כעת מגישות המבקשות בקשה חדשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. המבקשות מציינות כי הגישו, ביום 18.1.2004, תביעה כנגד המשיבה 1 בבית המשפט השלום הפתח תקווה, לתשלום חלקה היחסי בהוצאות לפיתוח חלקת הקרקע האמורה. במסגרת תביעה זו הוטל, לבקשת המבקשות ולטובתן, עיקול על זכויות המשיבה 1 בתיק ההוצאה לפועל המוזכר לעיל. לשיטת המבקשות, עובדה זו מהווה שינוי בנסיבות המצדיק שינוי ההחלטה שניתנה בבקשה הקודמת לעיכוב הליכים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בקשתן של המבקשות לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נשקלה ונדחתה, והעיקול שהוטל על פי הצו שניתן בבית משפט השלום אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה. למעלה מן הנדרש יצוין כי גם בהנחה כי העיקול האמור מהווה שינוי בנסיבות, ספק אם בית משפט זה הינו הערכאה המתאימה לפנייתן של המבקשות.

הבקשה נדחית. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה 1 בסכום 4,000 ש"ח.