רע"א 765-23 רע"א 765-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה א' ואגו, והשופטים י' דנינו ופ' גילת כהן) בע"א 45714-08-22 מיום 30.11.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקשת והתקבל בחלקו ערעור המשיבה, על פסק-דינו של בית משפט השלום בקרית גת (סגן הנשיא י' בוקר) בת"א 60259-05-20 מיום 22.6.2022; והופחת סכום הפיצויים שנפסק למבקשת בבית משפט השלום, בגין הפסד השתכרות לעתיד עקב נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים.

2.במסגרת הבקשה שלפניי, טוענת המבקשת, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר דחה את ערעורה; ביטל את הפיצוי שנפסק לה בגין נכות אורתופדית וחישב את הפיצוי בגין מחלת עור שנגרמה לה כתוצאה מתאונת הדרכים, באופן גלובלי ולא בדרך אקטוארית, כפי שנעשה בבית משפט השלום; וכי כל אלו יצרו עיוות-דין.

3.לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

עיון בבקשה מעלה כי היא נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואיננה מעוררת כל שאלה עקרונית שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור כאמור דרוש למניעת עיוות-דין. לפיכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', ומשכך, כאמור, דינה להידחות (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). למעלה מן הצורך אעיר, כי העובדה שערכאת הערעור שינתה מפסק-דינה של הערכאה הדיונית, אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות ערעור כאמור (ראו: רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ, פס' 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית 2012)).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.