רע"א 7672/00 אטיה מרגולינה - מסקין נ. חב' עמידר

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה נגד המשיבה (להלן: עמידר), בטענה שעמידר מכרה לה את דירתה במחיר מופקע. בית משפט השלום דחה את התביעה, ובית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת. עתה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ובפני בקשת המבקשת לפטרה מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

נראה לי כי דין הבקשה להידחות:

ראשית, המבקשת לא צירפה לבקשתה פירוט של רכושה והכנסותיה, כנדרש בתקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח1987-, והסתפקה בהצהרה כללית כי היא בת 84, גימלאית ביטוח לאומי ועיוורת. מצב זה אינו מעיד בהכרח על חוסר יכולת כלכלית, די בהעדר התצהיר המפורט כדי לדחות את הבקשה, ודאי את חלקה המתייחס לפטור מאגרה.

על כך יש להוסיף את תוכן בקשת רשות הערעור, אשר נראה כי סיכוייה להתקבל אפסיים. כידוע, רשות לערעור שני ניתנת במשורה, כאשר מתעוררות שאלות משפטיות או אחרות בעלות השלכות שמעבר לעניינם של בעלי הדין עצמם (רע"א 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד ל"ו (3) 123).

במקרה זה, בקשת רשות הערעור עוסקת, רובה ככולה, בפרטי טענותיה העובדתיות של המבקשת, ולמעשה היא מכוונת כך שבית המשפט מתבקש לעשות פעם נוספת את המלאכה שנעשתה על ידי בית משפט השלום, ואושרה בבית המשפט המחוזי.

בנסיבות אלו, סיכויי הערעור נמוכים ביותר עד כי ספק אם הבקשה מגלה עילה.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה. עם זאת, בהתחשב במצבה האישי של המבקשת ובטענותיה אני מחייבת אותה בהפקדת ערבון בסכום מופחת של 20,000 ש"ח.

האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו למבקשת.