רע"א 7677/06 דן גרטלר נ. Third Avenue Asso 767

1.

שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בר"ע 1190/04 ובר"ע 2095/04; השופטת י' שטופמן ; להלן: פסק הדין ), שעניינו בהליכי הוצאה לפועל של פסק חוץ שהותר לאכיפה בישראל נגד מדינת קונגו.

2.

כעולה מפסק הדין, מקורה של הפרשה שלפנינו בזכייתה של המשיבה ברע"א 7292/06 (להלן: הזוכה ), תאגיד אמריקאי, בתביעה כספית שהגישה נגד המבקשות ברע"א 7292/06 (להלן: קונגו ) בבית משפט בניו יורק. הזוכה הגישה בקשה לאכיפת פסק הדין נושא זכייתה בישראל, ובשנת 1997, בהעדר התייצבותה של קונגו לדיון, התיר בית המשפט את אכיפת הפסק הזר בישראל (ת"א 540/96), ונחתמה פסיקתא לפיה חוייבה קונגו לשלם לזוכה סך של 2,241,696 ₪.

3.

הזוכה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש פסק הדין, במסגרתם ביקשה לשים ידה על כספה של קונגו, המצוי לטענתה בידי חברת IDI , וכן בידי שתי חברות ישראליות ובעל המניות בהן, גם הוא אזרח ישראלי (המבקשים ברע"א 7677/06; להלן: הצדדים השלישיים ). לפי הטענה, מקורם של כספים אלה בהסכם שנחתם עם קונגו, המעניק לאותו אזרח ישראלי בלעדיות ביצוא יהלומים מקונגו למשך תקופה של 18 חודשים לפחות. בשנת 2001 נעתרה ראש ההוצאה לפועל לבקשה ליתן צו לעיקול ברישום לפני מתן אזהרה אצל הצדדים השלישיים. בשנת 2003, לאחר הליכים שונים שהתקיימו, קבעה ראש ההוצאה לפועל, לאחר שערכה ניתוח משפטי של הסוגיה, כי הנכס שעיקולו מתבקש איננו בא בגדר חסינות המדינה הזרה, משום שמדובר בנכס מסחרי ולא בנכס שלטוני, ועל כן אין מניעה מנקיטת הליכי העיקול כלפיו. קונגו ביקשה לערער על החלטה זו לפני בית המשפט המחוזי (בר"ע 1190/04) , וגם הצדדים השלישיים ביקשו לערער על החלטות שונות של ראש ההוצאה לפועל באותו עניין (בר"ע 2095/04) . שתי הבקשות נדונו על-ידי בית המשפט המחוזי במאוחד, ופסק הדין שניתן בהן הוא נושא בקשות רשות הערעור שלפנינו.

4.

בית המשפט המחוזי דן בבקשות רשות הערעור כבערעור, הכריע בכמה מן הסוגיות המשפטיות שהובאו לפתחו, ובסופו של דבר החליט להחזיר את הדיון אל ראש ההוצאה לפועל. נפסק כי הכרעה בשאלת סיווגם של הכספים שעיקולם התבקש (לנכס שלטוני או מסחרי) היא מוקדמת, וכי הכרעתו של ראש ההוצאה לפועל באשר לשאלת הסיווג לא הייתה מנומקת דיה. על כן הורה בית המשפט המחוזי לראש ההוצאה לפועל לדון בסוגיה זו ולהכריע בה רק לאחר חקירת הצדדים השלישיים, וקבע כי בדין הורה ראש ההוצאה לפועל על זימונם של הצדדים השלישיים לחקירה לפניו, על מנת לברר את עובדות ההתקשרות בין ממשלת קונגו ובין הצדדים השלישיים, והטענות לפיהן אין בידי הצדדים השלישיים כספים המיועדים לקונגו.

5.

על פסק הדין הוגשו שתי בקשות ערעור – האחת על-ידי הצדדים השלישיים (רע"א 7677/06) והשנייה על-ידי קונגו (רע"א 7929/06). בדיון הראשון שהתקיים בבקשות רשות הערעור שלפנינו התברר כי באותה שעה עמד לפני בית המשפט המחוזי הליך שנועד לבטל את פסק הדין אשר אישר את אכיפת הפסק הזר בישראל ( ת"א 540/96 הנ"ל). על כן הוחלט כי בקשות רשות הערעור תימחקנה, ביצועו של פסק הדין יעוכב, הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו גם הם, והעיקול שהוטל ברישום ייוותר על כנו. כמו כן נקבע כי במידה ופסק האכיפה ייוותר על כנו, יהיו בעלי הדין רשאים לחדש את פנייתם לבית משפט זה (החלטה מיום 5.2.2009), וכך אמנם היה. ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי נדחה (ע"א 1677/09 וע"א 4417-01-10), גם בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה על אותו פסק דין

נדחתה (רע"א 43/12), והצדדים חידשו את בקשותיהם לבית משפט זה. ביום 10.7.2012 הוחלט לדון בבקשות רשות הערעור כבערעור גופו. לאחר דיון נוסף שהתקיים לפנינו הצענו לצדדים, בין היתר, להסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, אך נענינו בשלילה.

6.

משלא צלחו נסיונותינו ליישב את המחלוקת בדרכים שונות, גם לפנים משורת הדין, הגיעה העת להכריע על-פי שורת הדין. ברם, המסד העובדתי המונח לפנינו לוקה בחסר, ובהעדר בסיס עובדתי כנדרש לא נוכל לבנות על גבו את התשתית המשפטית. מדובר אמנם בסכסוך המצוי שנים לא מעטות בהתדיינויות בערכאות משפטיות שונות, והמעלה שאלות משפטיות נכבדות. אולם עם כל הרצון הטוב, לא ניתן להכריע בו מבלי שתהיה לפנינו הכרעה בשאלות עובדתיות בסיסיות. על כן, החלטנו לפעול על-פי תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, במיתווה

שלפי תקנה 455:

"לא הכריע בית המשפט בערכאה הקודמת בפלוגתה פלונית או בשאלה של עובדה, והיא נראית לבית המשפט שלערעור כמהותית למתן החלטה נכונה במשפט לגופו של ענין, רשאי בית המשפט שלערעור לנסח פלוגתות או שאלות ולהעבירן לדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת, ובמקרה זה יורה לאותו בית משפט לקבל את הראיות הנוספות הדרושות; בית המשפט בערכאה הקודמת ידון בפלוגתות או בשאלות ויחזיר את חומר הראיות, בצירוף ממצאיו ונימוקיהם, לבית המשפט שלערעור" .

7.

התיק יוחזר אפוא אל רשם ההוצאה לפועל אשר ידון בפלוגתאות העובדתיות שלהלן, ישקול ויחליט, כחוכמתו, ובאמצעים הדיוניים כטוב בעיניו, ויחזיר את חומר הראיות בצירוף ממצאיו ונימוקיהם לבית משפט זה:

א.

האם היו בידי מי שעליו ביקשה הזוכה להטיל עיקול, כספים של קונגו, הרלוונטיים לבקשה זו.

ב.

אם כן, מהו האופי של אותם כספים, האם מדובר בנכס שלטוני או בנכס מסחרי, בשים לב למבחנים השונים האפשריים לצורך סיווג הכספים, ובחינת שאלת חסינות המדינה מפני הליכי הוצאה לפועל.