רע"א 7678/00 גל הרינג נ. חברת הידרה יעוץ וסחר בע"מ (בפירוק)

1.המבקש היה הבעלים היחיד ומנהלה בפועל של המשיבה. ביום 19.8.1997 מינה בית המשפט קמא מפרקים למשיבה. זמן קצר לאחר מכן, הוציא בית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המבקש (להלן: הצו ). הטעם להוצאת הצו, היה נעוץ בצורך לקיים חקירות במסגרת הפירוק ובמעמד המבקש.

בעקבות הליכי החקירה, קבע בית המשפט קמא, ביום 1.11.1998, כי על המבקש להשיב לקופת הפירוק כחצי מיליון ש"ח. בעקבות החלטה זו, נפתח כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל. במסגרת הליכי הגבייה שם, הוצא כנגד המבקש צו עיכוב יציאה מהארץ (להלן: הצו השני ). עד כה, לא שילם המבקש דבר לקופת הפירוק.

2.לאחר הדברים האלה, פנה המבקש לבית המשפט קמא, וביקש כי יוסר צו העיכוב שהוטל עליו. ביום 25.9.2000 דחה בית המשפט קמא את עתירתו של המבקש לביטול הצו. בית המשפט מצא לנכון להותיר את הצו על כנו, מכוח הסמכות הנתונה לו לפי סעיף 281 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן: סעיף 281 ). עיקר הנמקתו של בית המשפט קמא, נסבה על כישלונם של הליכי הגבייה נגד המבקש. בשולי הדברים הוסיף והסביר בית המשפט, כי קופת הפירוק ריקה, ובשל כך מתקשים המפרקים אף בפתיחת הליכים נגד חברה אחרת שבשליטתו של המבקש.

3.המבקש טוען, כי היה על בית המשפט קמא לבטל את הצו, מכיוון שהעילות לקיומו חדלו מלהתקיים. לדבריו, החקירות בעניינו הסתיימו, ולראייה - בית המשפט חייבו להשיב סכום משמעותי לקופת הפירוק. גביית סכום זה, היא עניין להוצאה לפועל, ועל בית המשפט להימנע מעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 281 לצרכי גבייה. עוד טוען המבקש, כי למעשה לא הונחה בעניינו התשתית העובדתית הנדרשת להפעלת סעיף 281.

דין הבקשה להידחות.

4.במסגרת הליכי הפירוק, רשאי בית המשפט לפעול בדרך של צו עיכוב יציאה מהארץ על-פי הסמכות הנתונה בסעיף 281 (רע"א 6424/98 סימון דוד נ' מפרק דגני עמירים בע"מ , פ"ד נג (1) 280). נראה כי בסופו של יום, סבר בית המשפט קמא, שביטול הצו שהוציא, יביא לסיכול הליכי הפירוק. טעמיו, אינם נוגעים אך ורק לצורך בגביית חובו של המבקש לקופת הפירוק, כי אם בצורכי החקירה האמורה.

מטעמים אלה לא שוכנעתי כי ראוי להתערב בהחלטה, ובמיוחד כך - משאין בצו נשוא הבקשה כדי לשנות מן העובדה שיציאתו של המבקש מהארץ מעוכבת בלאו הכי, בשל חובותיו לחברה.

הבקשה נדחית. עם שינוי הנסיבות, יוכל המבקש לפנות בשנית לבית המשפט קמא. המבקש ישא בהוצאות שכר טרחת עורך-דין המשיבה בסכום של 7,500 ש"ח.