פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7681/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר (בדימ')
המבקשים:
1. עמירם
פנקינסקי
2. רפאל פנקינסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדיזדה
שוקורולה
2. מדיזדה פרידה
3. יוסף דיין
4. דוד יוסף
5. דג'לילמנד מלקאירן
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 1373/01, מיום 8.6.03, שניתן על-ידי
כבוד סגן-הנשיא י' גולדברג והשופטים ר' שטרנברג-אליעז ו-ע' פוגלמן
בשם המבקשים: עו"ד איתן בן דוד
החלטה
המשיבים הינם בעלי זכות חכירה לדורות, שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 8.1.1974 (להלן: המקרקעין או הקרקע).
לטענת המבקש 2, בשנת 1960 רכש ממר אלעזר יוסף ז"ל (להלן: אלעזר), שבאותה העת היה בעל זכויות החכירה, את הזכויות במקרקעין, ומסיבות שאינן ברורות, הקרקע לא נרשמה על-שמו. לטענת המבקשים, הקרקע עברה עיבוד חקלאי על-ידם החל משנת 1957.
ביום 11.6.98 הגישו המשיבים לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, לפינוי ולסילוק ידם מן המקרקעין. בכתב התביעה נכתב, כי המבקש 2 הינו פולש טרי, משנת 1998.
כנגד התביעה, הגישו המבקשים בקשה לרשות להתגונן, בה טענו כי נוצרו להם זכויות שביושר במקרקעין, וכי לפי דיני עסקאות נוגדות, עדיפה זכותם על זו של המשיבים. אך בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת דליה מארק-הורנצ'יק) דחה את בקשת הרשות להתגונן בקובעו, כי משלא קיבלו המבקשים את הסכמת המינהל לא עומדת להם זכות שביושר, ועל-כל-פנים, הזכויות הנטענות עומדות בסתירה לרישום בפנקסי המקרקעין, ומשכך, דינן להתבטל. כן קבע בית-משפט השלום כי לא הונחה תשתית עובדתית המצביעה על חוסר תום לב מטעם המשיבים, וממילא, עדיפה זכותם הרשומה במקרקעין.
על החלטת בית-משפט השלום ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יוסף גולדברג והשופטים רות שטרנברג-אליעז ועוזי פוגלמן) דחה אף הוא את בקשת הרשות להתגונן, בקובעו, כי אין בטענות המבקשים אף כדי להניח "תריס ומגן בפני התביעה", כאשר המשיבים רכשו זכותם ורשמוה, בתום לב ובתמורה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שעיקר בה תקיפת קביעותיהם של בית-משפט המחוי ובית-משפט השלום, בדבר תום לבם של המשיבים. לדידם, משלא ביקרו המשיבים במקרקעין קודם לרכישת הזכויות בהם ולאחריה ומשלא עיבדום, לא יכלו הם לעמוד בדרישת תום הלב שבסעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. אלא, שאף אם יתקבלו טענותיהם העובדתיות של המבקשים, אין בכך כדי לשלול את התקיימותה של דרישת תום הלב בסעיף 9, שעיקרה תום לב ברכישת הזכות. שכן, אין מערערות הן את תום הלב שברכישה בהסתמך על הרישום בלשכת רישום המקרקעין. ממילא, אין הצדקה לקיום דיון נוסף בגלגול שלישי.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, כ"ג בניסן תשס"ד (14.4.04).
ש
ו פ ט ת (בדימ')