החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7681/03 עמירם פנקינסקי נ. מדיזדה שוקורולה

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · רשות להתגונן בתביעת פינוי מקרקעין וזכות שביושרבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשים טענו לזכויות שביושר במקרקעין שנרכשו מבעל חכירה לדורות ולעיבוד חקלאי, אך בתי המשפט דחו את בקשתם להתגונן מפני תביעת פינוי שהגישו בעלי הזכות הרשומה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי תום הלב לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין עניינו ברכישת הזכות והמבקשים לא תקפו את תום לבם של המשיבים ברכישה בהסתמך על הרישום.

העובדות

המשיבים הם בעלי זכות חכירה לדורות שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין. המבקשים טענו לרכישת הזכויות ממי שהיה בעל זכות החכירה ולעיבוד חקלאי של הקרקע. המשיבים הגישו תביעה לפינוי המבקשים, וההליך הגיע לערעור על דחיית בקשת הרשות להתגונן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נוצרו למבקשים זכויות שביושר במקרקעין המצדיקות התגוננות מפני תביעת הפינוי?
  2. 2.האם יש לקבל את הטענה כי המשיבים לא עמדו בדרישת תום הלב שבסעיף 9 לחוק המקרקעין?

הלכות

  1. 1

    תום הלב הנדרש לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין מתייחס בעיקרו לתום הלב ברכישת הזכות, ולא לביקור או עיבוד המקרקעין.

    ״שעיקרה תום לב ברכישת הזכות. שכן, אין מערערות הן את תום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות להתגונן
  • זכות שביושר
  • תום לב
  • חכירה לדורות
  • רישום בלשכת רישום המקרקעין
  • עסקאות נוגדות
  • פינוי
  • דיון נוסף
  • בקשת רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

7681/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר (בדימ')

המבקשים:

1. עמירם

פנקינסקי

2. רפאל פנקינסקי

נ ג ד

המשיבים:

1. מדיזדה

שוקורולה

2. מדיזדה פרידה

3. יוסף דיין

4. דוד יוסף

5. דג'לילמנד מלקאירן

בקשת רשות ערעור על פסק-דין

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 1373/01, מיום 8.6.03, שניתן על-ידי

כבוד סגן-הנשיא י' גולדברג והשופטים ר' שטרנברג-אליעז ו-ע' פוגלמן

בשם המבקשים: עו"ד איתן בן דוד

החלטה

המשיבים הינם בעלי זכות חכירה לדורות, שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 8.1.1974 (להלן: המקרקעין או הקרקע).

לטענת המבקש 2, בשנת 1960 רכש ממר אלעזר יוסף ז"ל (להלן: אלעזר), שבאותה העת היה בעל זכויות החכירה, את הזכויות במקרקעין, ומסיבות שאינן ברורות, הקרקע לא נרשמה על-שמו. לטענת המבקשים, הקרקע עברה עיבוד חקלאי על-ידם החל משנת 1957.

ביום 11.6.98 הגישו המשיבים לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים, לפינוי ולסילוק ידם מן המקרקעין. בכתב התביעה נכתב, כי המבקש 2 הינו פולש טרי, משנת 1998.

כנגד התביעה, הגישו המבקשים בקשה לרשות להתגונן, בה טענו כי נוצרו להם זכויות שביושר במקרקעין, וכי לפי דיני עסקאות נוגדות, עדיפה זכותם על זו של המשיבים. אך בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת דליה מארק-הורנצ'יק) דחה את בקשת הרשות להתגונן בקובעו, כי משלא קיבלו המבקשים את הסכמת המינהל לא עומדת להם זכות שביושר, ועל-כל-פנים, הזכויות הנטענות עומדות בסתירה לרישום בפנקסי המקרקעין, ומשכך, דינן להתבטל. כן קבע בית-משפט השלום כי לא הונחה תשתית עובדתית המצביעה על חוסר תום לב מטעם המשיבים, וממילא, עדיפה זכותם הרשומה במקרקעין.

על החלטת בית-משפט השלום ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יוסף גולדברג והשופטים רות שטרנברג-אליעז ועוזי פוגלמן) דחה אף הוא את בקשת הרשות להתגונן, בקובעו, כי אין בטענות המבקשים אף כדי להניח "תריס ומגן בפני התביעה", כאשר המשיבים רכשו זכותם ורשמוה, בתום לב ובתמורה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שעיקר בה תקיפת קביעותיהם של בית-משפט המחוי ובית-משפט השלום, בדבר תום לבם של המשיבים. לדידם, משלא ביקרו המשיבים במקרקעין קודם לרכישת הזכויות בהם ולאחריה ומשלא עיבדום, לא יכלו הם לעמוד בדרישת תום הלב שבסעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. אלא, שאף אם יתקבלו טענותיהם העובדתיות של המבקשים, אין בכך כדי לשלול את התקיימותה של דרישת תום הלב בסעיף 9, שעיקרה תום לב ברכישת הזכות. שכן, אין מערערות הן את תום הלב שברכישה בהסתמך על הרישום בלשכת רישום המקרקעין. ממילא, אין הצדקה לקיום דיון נוסף בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית איפוא.

ניתנה היום, כ"ג בניסן תשס"ד (14.4.04).

ש

ו פ ט ת (בדימ')

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 1373/01

הלכות

  1. 1תום הלב הנדרש לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין מתייחס בעיקרו לתום הלב ברכישת הזכות, ולא לביקור או עיבוד המקרקעין.