רע"א 7682/16 רע"א 7682/16

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד"ר מ' רניאל ) מיום 8.8.2016 בת"צ 19036-10-15 אשר קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המשיבה נגד המבקשת.

1.

המבקשות הן חברות פרטיות העוסקות בייבוא ושיווק של מוצרי מזון. בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור שיווקו המבקשות בקבוקי שמן תירס (להלן: השמן או המוצר ) שעליהם נכתב באותיות בולטות "100% ללא כולסטרול" כשברקע הכיתוב מופיע איור של לב ( ♥ ) בצבע אדום. בהתאמה לכך, בטבלת הערכים התזונתיים של המוצר נכתב כי הוא אינו מכיל כולסטרול ומתחת לטבלה זו נכתב בשפה הערבית: "שמן בריאותי הינו מטבעו ללא כולסטרול ולא מתווסף אליו שום חומר אנטי אוקסידנטי". המשיבה רכשה את שמן התירס המדובר ולאחר מכן הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשות בטענה כי הסימון שעל גבי אריזתו נוגד את הוראות הדין ומטעה את ציבור הצרכנים לחשוב כי מדובר במוצר בעל סגולות רפואיות.

2.

בית המשפט קמא קיבל את בקשת האישור והתיר למבקשת לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשות. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי הכיתוב והאיור על אריזת השמן מפרים לכאורה את הוראות תקנות 2 ו- 2א לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978 (להלן: התקנות הבריאות ) האוסרות לייחס סגולות ריפוי למצרך מזון וקובעות כי פרסומת למצרך מזון המזכירה איבר או חלק של גוף האדם היא פרסומת המפרה איסור זה. עוד קבע בית המשפט קמא כי כיתוב בטבלת הערכים התזונתיים של המוצר מפר לכאורה את תקנה 3(ג)(3) לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הסימון ) המורה כי במקרה שבו תכולת הכולסטרול במוצר מזון פחותה מ- 2.5 מיליגרם ל- 100 גרם, יסומנו לצד רכיב השומן בטבלת הערכים התזונתיים המילים "פחות מ- 2.5 מיליגרם". כמו כן קבע בית המשפט קמא כי מעדותו של המצהיר מטעם המבקשות עולה לכאורה כי הכיתוב והאיור שהופיעו על אריזת המוצר נועדו לבדל אותו בעיני הלקוחות ולשוות לו חזות של מוצר התורם לבריאות. מטעמים אלו קבע בית המשפט קמא כי ישנה אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת. בית המשפט קמא דחה את טענת המבקשות לפיה אין מקום לאפשר למשיבה לנהל נגדן תובענה ייצוגית נוכח היותה תובעת סדרתית אשר הגישה בעבר 4 בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית אשר נדחו. בית המשפט קמא קבע כי מי שהגיש 4 בקשות אישור אינו יכול להיחשב כתובע סדרתי ומכל מקום אין פסול בהגשה סדרתית של בקשות לאישור תובענה ייצוגית. לפיכך, התיר בית המשפט קמא למשיבה לנהל נגד המשיבות תובענה ייצוגית בשם כל הצרכנים שרכשו את המוצר בשל הכיתוב שעל גבי אריזתו ב- 7 השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת האישור בעילות של הטעיה, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.

3.

בבקשת רשות הערעור טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט קמא משלא דחה את בקשת האישור שהגישה המבקשת בשל היותה תובעת ייצוגית סדרתית. לטענת המבקשות, המשיבה מנצלת לרעה את כלי התובענה הייצוגית על מנת להוציא כספים מעסקים קטנים בגין עניינים של מה בכך וזאת בניגוד לרוחו ותכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ). לטענתן, יש לנקוט גישה המאזנת בין תכליותיו החשובות של חוק תובענות ובין יכולתם של אנשים ועורכי דין המנצלים טעויות בתום לב של עסקים קטנים ובינוניים על מנת להפיק לעצמם רווח כספי. כמו כן, טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי ישנו סיכוי סביר שייקבע כי הן הטעו את ציבור הצרכנים. לטענת המבקשות, לא ניתן ולמצער קשה מאוד לראות במי שפרסם מידע נכון על גבי אריזה של מוצר כמי שהטעה את ציבור הצרכנים ולפיכך היה על בית המשפט קמא לדחות את בקשת האישור. לבסוף טוענות המבקשות כי אישור התובענה הייצוגית נגדן גרם להן נזק רב והוביל אותן לכדי סכנת קריסה כלכלית.

4.

המשיבה סומכת את ידיה על החלטתו של בית המשפט קמא וטוענת כי לא נפל פגם במעשיה. לטענתה, בקשות האישור הקודמות שהוגשו על ידה הביאו תועלת לציבור הצרכנים ומכל מקום אין בעובדה שהגישה בעבר מספר בקשות לאישור תובענה ייצוגית כדי להעיד שאין באפשרותה לייצג את עניינה של הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. עוד טוענת המשיבה כי לא יכול להיות חולק שהכיתוב על גבי אריזת המוצר נוגד את תקנות הבריאות ותקנות המזון ונועד לגרום לציבור הצרכנים לחשוב כי הוא בעל סגולות בריאותיות. לפיכך, בדין קבע בית המשפט קמא כי מדובר בפרסום מטעה לכאורה. באשר לטענת המבקשות כי אישור התובענה הייצוגית נגדן הביא אותן על סף קריסה כלכלית נטען כי טענה זו אינה נתמכת בראיות כלשהן.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כפי שקבע בית המשפט קמא, הכיתוב על אריזת המוצר נוגד לכאורה את הוראות תקנות 2 ו- 2א לתקנות הבריאות ואת הוראות תקנה 3(ג)(3) לתקנות הסימון. די בכך כדי לבסס את המסקנה לפיה ישנה אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת. זאת גם אם אניח לצורך הדיון כי הכיתוב שעל אריזת המוצר אינו מהווה הטעיה צרכנית כאמור בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. יתר טענותיהן של המבקשות אינן מגלות על פני הדברים עילה למתן רשות ערעור ועל לא ראיתי מקום להידרש אליהן לגופן (ראו: רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל

(6.5.2010)).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.