פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7711/08
בפני:
כבוד הרשם
יגאל מרזל
המבקשים:
1.
bank rozwoja ekspotu
2.
izabella iwanska
נ ג ד
המשיבים:
1. ארט בי, חברה בערבות מוגבלת
2. עודד הראל
3.
BARTRADE INTERNAIONALL
TRADE AND FINANCE COMPANY 8
4. מיכאל גינזבורג
5. בנק לאומי לישראל בע"מ
6. בגשיק בוגוסלב
7. אנדריי גונישרובסקי
8. ארתור בירמן
9. מצ'י גלובינסקי
הוגש הליך
החלטה
1.
בהליך שבכותרת
התעוררה שאלת הדרך הראויה להשגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' ס. הנשיא ע' חבש) מיום 24.6.08 (להלן: ההחלטה). בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא נדונה תובענה שהגישה המשיבה מס' 1 כנגד המשיבים 2-5. משיבים אלו הגישו הודעה לצד ג' כנגד משיבים 6-9 בהליך שלפני, וכן נגד המבקשים. בהחלטה מיום 24.6.08, אישר בית המשפט קמא הסכם פשרה שנחתם בין המשיבה 1 (היא התובעת) לבין המשיבים 2-5 ומגדל חברה לביטוח בע"מ, וכן הורה על המשך הליכי הודעת צד ג' כנגד המבקשים והמשיבים 7-8 על פי תקנה 218 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). בית המשפט קמא הוסיף והורה על חילופי בעל דין לפי תקנה 37 לתקנות, כך שמגדל חברה לביטוח בע"מ תוגדר כתובעת בהודעת צד ג'. סכום ההודעה יעמוד על הסכום ששולם על פי הסכם הפשרה. המבקשים (שהיו כאמור צד ג' בהליך המקורי) הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה, תוך שהם מבקשים כי אם יסבור בית המשפט כי עומדת לו בעניין זה זכות ערעור, יראה ההליך כאילו הוגש כערעור. השאלה שלפני היא אפוא שאלת סיווג ההליך כערעור בזכות או בקשת רשות ערעור.
2.
המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט קמא מסיימת את הדיון בכל הנוגע למערכת היחסים שבינם לבין המשיבה 1 (התובעת), ואף ככל שהוא נוגע להודעת צד ג' שהוגשה נגדם על ידי חלק מן הנתבעים, ועל כן יש לראותה כפסק דין, אשר הערעור עליו הינו בזכות. עוד טוענים המבקשים כי העובדה שמדובר בהחלטה המאשרת הסדר פשרה תומכת גם כן במסקנה זו. המשיבים 2-5 הם הנתבעים בבית המשפט קמא טוענים כי הדרך הנכונה לבירור הליך ההשגה על ההחלטה הינה בקשת רשות ערעור. לטענתם, ההחלטה הינה פסק דין כלפי חלק מבעלי הדין בהליך דלמטה (לרבות המשיבים עצמם) אולם בה בעת החלטת אחרת כלפי שאר בעלי הדין, וביניהם המבקשים. עוד טוענים המשיבים, כי אמירתו המפורשת של בית המשפט קמא לפיה הליכי הודעת צד ג' יימשכו כנגד המבקשים, מובילה למסקנה כי ההחלטה לא הביאה את עניינם לכדי סיום, ועל כן יש לראות בה כהחלטה אחרת, שלגביה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.
3.
לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש לברר את ההליך שבכותרת כבקשת רשות ערעור . אכן, שאלת סיווגו של הליך כערעור בזכות או ברשות בעניינים מסוג זה הינה פועל יוצא של השאלה אם ההחלטה המותקפת הינה "פסק-דין" או "החלטה אחרת", לא בהכרח על פי הכותרת שניתנה לה, אלא במובן המהותי. מהות זו אינה אלא התשובה לשאלה אם בית המשפט קמא הכריע הכרעה סופית בעניין נשוא המחלוקת, הכרעה העומדת על רגליה היא (ע"א 226/61 דורון נ' צחובל , פ"ד טז(3) 1911, 1919 (1962); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995, 756). על יסוד אמת מידה זו, הגעתי למסקנה כי החלטת בית המשפט קמא לא סיימה (וניתן אף לומר שאך התחילה) את בירור עניינם של המבקשים, ועל כן מהווה היא "החלטה אחרת" ככל שהיא נוגעת אליהם. לוז החלטת בית המשפט קמא היא למעשה סיום התובענה ביחסים שבין התובעת לבין הנתבעים, תוך הותרת זכות ההודעה לצד ג' (על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ כבעל דין חליף לנתבעים), כנגד צד ג' ובהם המבקשים בהליך שלפני. מבלי שאביע עמדה בשאלה שבהליך שלפני לגופה – והיא היכולת לעשות שי מוש
בתקנה 218 לתקנות בנסיבות מעין אלו של סיום ההליך המקורי בין התובע לנתבעים בהסכם פשרה, הרי שברי כי על פי החלטת בית המשפט קמא טרם הוכרעה באופן סופי שאלת חבותם של המבקשים עצמם ואף נקבע קדם משפט בנדון. גם בהחלטה למחוק את הנתבעים מהודעת צד ג' נגד המבקשים (ולהחליף תחתיהם את מגדל חברה לביטוח בע"מ) אין משום פסק דין כלפי המבקשים בנסיבות המקרה שכן שלובה בהחלטה זו ההחלטה על חילופי בעלי דין והותרת הודעת צד ג' על מכונה ומכאן שהמדובר בהחלטה אחרת ולא בפסק דין. אמת, משמעות האמור לעיל הינו כי אותה ההחלטה מהווה "פסק דין" עבור בעלי דין מסוימים (התובעת והנתבעים) ו"החלטה אחרת" עבור בעלי דין אחרים (ובהם המבקשים). אולם, נפסק כבר כי אותה החלטה יכולה להיחשב כפסק דין לגבי חלק מבעלי הדין וכהחלטה אחרת לגבי החלק האחר (ראו למשל רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.8.06)).
4.
ההליך ימשיך אפוא ויתברר כבקשת רשות ערעור. אין צו להוצאות בגין בקשה זו. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.
ניתנה היום, ו' כסלו תשס"ט
(3.12.2008).
יגאל מרזל
, שופט
ר ש ם