רע"א 7714/97 אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ. נכסי קלקא (93) בע"מ

1.בין המבקשת (להלן: אדגר) לבין המשיבה מס' 1 (להלן: קלקא) התנהל משא-ומתן לרכישת המניות אותן מחזיקה קלקא במשיבה מס' 6 (להלן: אופטימה). לאחר שנוסח מסמך המכונה "טיוטה סופית", אך עוד לפני שהחוזה נחתם, חזרה בה קלקא מכוונתה למכור את המניות לאדגר והמשא-ומתן בין הצדדים הופסק.

2.אדגר פנתה בהמרצת פתיחה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה ביקשה מבית-המשפט להצהיר כי בין הצדדים התגבש חוזה תקף וכי על קלקא לקיים את התחייבויותיה על-פיו. בנוסף ביקשה אדגר כי בית-המשפט המחוזי יוציא צו מניעה זמני, אשר יאסור על קלקא לבצע כל דיספוזיציה במניות אופטימה שבבעלותה. טענת אדגר הייתה, כי הסעד העיקרי המבוקש על-ידיה בהמרצת הפתיחה נועד לאפשר לה לרכוש את המניות על-פי החוזה, ואי-מתן צו זמני כאמור יאפשר לקלקא למכור את המניות לצדדים שלישיים ובכך יתייתר למעשה סעד זה.

בית-המשפט המחוזי (השופט יהודה זפט) דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. בית-המשפט קבע, על יסוד החומר בכתב שהוגש לו, כי סיכוייה של אדגר לזכות בתובענה אינם גבוהים, שכן לא הוצגה תשתית עובדתית התומכת בטענתה בדבר גמירות הדעת של הצדדים להתקשר בחוזה. כמו-כן קבע בית-המשפט כי מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוונה של אדגר, הואיל וזו לא השכילה להצביע על נזק מיוחד שייגרם לה מאי-מתן הצו הזמני ואשר אינו ניתן לפיצוי כספי, ומאידך קלקא הצביעה על נזקים חמורים העלולים להיגרם לה כתוצאה מעיכוב מכירת המניות עד להכרעה בסכסוך.

על החלטה זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

3.בבקשתה, שבה אדגר על הטענות שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי לעניין תוקף החוזה והתנהגותה של קלקא במהלך המשא-ומתן. בנוסף, היא טוענת כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שהכריע בבקשה למתן צו זמני על יסוד החומר שבכתב בלבד, ומבלי להיענות לבקשתה לזמן את הצדדים ולאפשר להם לחקור את המצהירים על התצהירים שהוגשו.

קלקא, מצידה, תמכה את יתדותיה בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

4.דין הבקשה להידחות.

לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, רשאי היה בית-המשפט המחוזי להכריע בבקשה למתן צו זמני על יסוד הבקשה והתשובה לה בלבד, ומבלי לחקור את המצהירים על תצהיריהם. ואולם, למען תנוח דעתה של אדגר, בחנתי את טענותיה על יסוד בקשתה והתצהיר המצורף לה בלבד, ומתוך הנחה כי האמור בהם לא נסתר. אלא שגם כך הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב במסקנתו של בית-המשפט המחוזי, לפיה סיכויי ההצלחה של אדגר בתובענה אינם גבוהים. אף אם נוהל משא-ומתן מתקדם בין הצדדים, ואף אם במסגרתו כבר הועבר חלק מן החומר שנדרש לשם בדיקת הנאותות של אופטימה, הרי שאדגר הייתה מודעת לכך שהחוזה אמור היה להשתכלל עם חתימתם של הצדדים עליו, ובפרט עם חתימתו של מר נחום קלקא בשם קלקא. כאמור, כל שאדגר מסוגלת להציג בשלב זה הינו המסמך המכונה "טיוטה סופית", אשר כשמו כן הוא - טיוטה.

גם באשר למאזן הנוחות מקובל עלי האיזון שערך בית-משפט המחוזי בין סיכויי הצלחת התובענה שפורטו לעיל, מחד, והנזק העשוי להיגרם לקלקא כתוצאה מעיכוב מכירת המניות עד להכרעה הסופית בתובענה, מאידך. והיה ובסופו של ההליך תזכה אדגר בסעד ההצהרתי המבוקש על-ידה, ובמידה ובשלב זה לא יהיה עוד טעם לפעול לאכיפת החוזה, הרי שתוכל היא להגיש תביעה לפיצויים בגין הפרת החוזה כתחליף לאכיפתו.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח למשיבים 3-1 ובסך 5,000 ש"ח למשיבה 4.