רע"א 7722/00 משה כץ נ. בנק אגוד לישראל בע"מ

1.לבקשת המבקש, שהגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המשיבים למתן הצהרה בדבר בטלות הסכם למשכון מקרקעין שבבעלותו לטובת המשיב 1 (להלן: הבנק), ניתן בתאריך 26.1.00 צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה עד שתתברר תובענתו. צו זה הותנה בהמצאת ערבות צד שלישי ובהפקדת ערבות בנקאית בסך 30,000 ש"ח. המבקש עמד בתנאים אלו, אלא שלבקשת המשיבים, הותנה המשך תוקפו של צו המניעה הזמני בהפקדת ערובה נוספת במזומן או בערבות בנקאית בסך 170,000 ש"ח. המבקש, ומשהתדרדר מצבו הבריאותי - בני משפחתו, התקשו לגייס סכום זה ופנו בבקשות שונות לבית-המשפט המחוזי לשם פריסת התשלומים ודחייתם. במקביל ניסו המשיבים למכור את הקרקע .

2.בתאריך 3.8.00 פנה המבקש לבית-המשפט המחוזי בבקשה להפקיד ערבות בנקאית של צד שלישי על הסך הנ"ל. כעבור שלושה ימים, בעוד הבקשה תלויה ועומדת, והמשיבים יודעים אודותיה, אישר ראש ההוצאה-לפועל את מכירת הנכס . לאחר שקבל את תגובת המשיבים, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה בנימוק כי המבקש לא פנה בבקשה מיוחדת לעצירת הליכי המימוש, ואין מקום לאיין את הליכי המימוש שננקטו.

3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה טען המבקש, כי המשיבים היו מודעים לכך שהוא פונה בבקשות לבית-המשפט וכי ההליכים שפתח בהם לעניין עיכוב הביצוע טרם הסתיימו; וכי היה על בית-המשפט המחוזי לאפשר לו להפקיד את הערבות.

4.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער וכאילו הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

לדעתי ערעור זה בדין יסודו.

כאמור, בית-המשפט המחוזי סבר כי בנסיבות העניין ראוי הוא לתת צו מניעה זמני לעכב את הליכי מימוש המשכנתה, כל זאת אומנם בערובה, ומשהמציא המבקש את הערובה, גם אם כעבור זמן, אין מקום לחזור מהחלטה זו.

אשר להליכי המכר, ההכרעה עד כמה צו המניעה משפיע על הליכים אלה אינה עומדת בפני, והיא תעלה רק אם המבקש יזכה בתביעתו, ואז גם תוכרע.

5.אשר-על-כן, אני מבטלת את החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ומורה על הארכת מועד הפקדת הערובה עד יום הפקדתה בפועל, ועל המשך תוקפו של צו-המניעה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה עד לבירור התביעה .

המשיבים יישאו בהוצאות המבקש בסך 25,000 ש"ח.