רע"א 773/19 מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ נ. עמותת חצרות קדם

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי ) מיום 13.1.2019 בהפ"ב 60788-11-18, במסגרתו נדחתה בקשה להעברת בורר מתפקידו.

2.

בין המבקשת, חברת מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ (להלן: מ.י.ד.ר ), לבין המשיבה 1, עמותת חצרות קדם (להלן: חצרות קדם ) מתנהל מזה כשנתיים-ימים הליך בוררות. במוקד ההליך, מחלוקת באשר להיקף העבודות שמ.י.ד.ר ביצעה עבור חצרות קדם. בהסכם בוררות, סיכמו הצדדים ביניהם, כי "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך [...] הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט אך ינמק את פסק דינו והחלטותיו..." .

בישיבת הבוררות האחרונה, העיד מטעם חצרות קדם העד ברדיצ'בסקי. בחקירתו החוזרת, נתבקש ברדיצ'בסקי להמציא את חישובי הכמויות (להלן: המסמכים ) שנערכו על-ידי החברה שפיקחה על הפרויקט מטעם חצרות קדם; ב"כ מ.י.ד.ר התנגד להגשת המסמכים; הבורר קבע, כי ככל שהמסמכים יוגשו יתאפשר למ.י.ד.ר לחקור את מגיש המסמך על אודותיהם. המסמכים הוגשו, וביום 3.6.2018 ביקש ב"כ מ.י.ד.ר לזמן את מגיש המסמכים לחקירה. בהחלטת הבורר מיום 7.8.2018 – נדחתה הבקשה. בהמשך, הוגשו שתי בקשות נוספות לזימון העד לצורך חקירתו – גם הן נדחו.

3.

על רקע האמור, הגישה המבקשת ביום 26.11.2018 בקשה לבית המשפט המחוזי להעברת הבורר מתפקידו מכוח סעיף 11(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). בהחלטת בית המשפט מיום 13.1.2019 – נדחתה הבקשה. נקבע, כי ההחלטה העומדת ביסוד הבקשה היא דיונית ונוגעת לאופן ניהול ההליך, וכי על-פי אמות המידה לבחינת בקשה להעברת בורר מתפקידו, הרי שהחלטה מן הסוג הזה – אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים המצדיק העברת בורר מתפקידו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשה.

4.

המבקשת טוענת, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שביסס את מסקנתו על בחינת ההחלטה האחרונה של הבורר מבלי שהתייחס להתנהלותו הכללית ולהחלטות שניתנו על-ידו, בחודשים האחרונים. לשיטתה, בחינת התנהלותו הכוללת של הבורר מעלה, כי הוא 'בחר צד' בהליך הבוררות באופן היוצר עיוות דין ומחייב את התערבות ערכאת הערעור.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובחנתי את החלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובה. הלכה מושרשת היא, כי רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן במצבים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית, או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כשנדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מחמת חשש לעיוות דין (ראו: רע"א 7816/11 דני זילברשלג עו"ד נ' גליל מימון , פסקה ח (4.12.2011) (להלן: עניין זילברשלג ); רע"א 7613/18 יילמזלר אינטרנשיונל חברה לבניה, תיירות וטקסטיל נ' פקיד שומה חולון , פסקה 9 (25.11.2018)).

6.

הודגש ברבות השנים, כי השימוש בסמכות המעוגנת בסעיף 11 לחוק הבוררות יעשה במקרים חריגים וקיצוניים, על-פי אמות מידה אובייקטיביות, ולא על בסיס תחושתו הסובייקטיבית של צד לבוררות המבקש להעביר בורר מתפקידו: "בחינתה של בקשה להעברת בורר מתפקידו תיעשה על פי אמות המידה שנקבעו בעניינם של שופטים. כלומר, על צד הטוען לקיומה של עילת פסלות של הבורר להראות באמצעות ראיות אובייקטיביות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את העברתו של הבורר מתפקידו" (רע"א 296/08

ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל , פסקה

144

(5.12.2010); ראו גם: עניין זילברשלג ; רע"א 5421/13 כהנמן נ' מרקוביץ (1.10.2013)).

7.

הנדון דידן אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. בקשת רשות הערעור שלפנַי אינה מעלה שאלה עקרונית, נימוקיה נטועים בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, ואינה מעוררת חשש לעיוות דין. עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מלמד, כי הוא נדרש בפרטוּת לכלל טענות המבקשת; בחן את התנהלות הבורר, וכן את החלטותיו; ויישם את אמות המידה לבחינת בקשה להעברת בורר על רקע נסיבות המקרה הפרטניות. כאמור, בית המשפט הגיע למסקנה, כי הבקשה מכוונת נגד החלטת הבורר בעניין דיוני, ומשכך אין הצדקה להעברתו מתפקידו, בהינתן אמות המידה המצומצמות בכגון דא ובשים לב להסכם הבוררות שבין הצדדים. אין להלום את טענת מ.י.ד.ר שלפיה לא התייחס בית המשפט המחוזי למכלול נימוקי הבקשה, ודומה, על פני הדברים, כי אין זו דרך המלך להשׂיג על החלטת הבורר שלא לאפשר לב"כ מ.י.ד.ר לחקור את העד על המסמכים שנוספו.

8.

לאור האמור, הבקשה נדחית, ממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.