רע"א 7731/16 רע"א 7731/16

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.8.2016 (השופטת י' שבח ) בהפ"ב 29965-03-16.

רקע

1.הצדדים הם בעלי זכויות בגוש 6884, חלקה 10, בנין 66 (להלן: הפרויקט ). בעלי הזכויות בפרויקט חתמו על הסכם שיתוף המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה וכלפי צדדים שלישיים (להלן: הסכם השיתוף ). לימים, פרץ סכסוך על רקע טענות של "נציגות" בעלי הזכויות בפרויקט (להלן:

הנציגות ), לפיהן המשיבים (בני זוג שבבעלותם זכויות באחת הדירות בפרויקט) נמנעו מקיום התחייבויותיהם לשלם את מלוא התשלומים הכרוכים בהקמת הפרויקט, בהתאם לחלקם היחסי בו, וכפי הקבוע בהסכם השיתוף. בהתאם לתניית בוררות בהסכם השיתוף, נפתח הליך בוררות בין הנציגות ובין המשיבים. ביום 10.11.2014 מינה ראש לשכת עורכי הדין את עו"ד רענן בר-און לשמש בורר בסכסוך (להלן: הבורר ), וזאת לאחר שהצדדים לא הצליחו להסכים ביניהם על זהות הבורר. ביום 1.1.2015 נחתם הסכם בוררות (להלן: הסכם הבוררות ), וזה הסמיך את הבורר "לדון ולהכריע בכל חילוקי הדעות שבין הצדדים בקשר עם ההסכם ובכל הנובע ממנו והכרוך בו". עוד נקבע בהסכם הבוררות, כי "הבורר רשאי לפי שיקול דעתו לתת פסק דין הצהרתי, צווי עשה, מניעה ו/או ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך היה לתת, וכן רשאי הוא לתת החלטות ביניים במהלך הבוררות, ליתן סעדים זמניים, למנות מומחים מטעמו, ליתן פסקי ביניים ולפסוק על דרך הפשרה".

2.במסגרת הליך הבוררות החליט הבורר מספר החלטות (להלן: החלטות הבורר ): (1)

החלטה מיום 25.2.2015, במסגרתה מינה הבורר, בהסכמת הצדדים, את רואת החשבון רחל קוממי (להלן: רו"ח קוממי ) כמומחית, לצורך בחינת טענת המבקשים על חוסר התאמה בין התשלומים ששילמו המשיבים לבין חלקם היחסי בפרויקט; (2) החלטה מיום 19.11.2015, במסגרתה קבע הבורר כי עד להחלטה אחרת, לא יֵעשה שינוי בזכויות המשיבים במקרקעין; (3) החלטה מיום 7.1.2016, במסגרתה קבע הבורר כי לא יועברו עוד תשלומים לעו"ד דורון כוכבי (להלן: עו"ד כוכבי ), ללא הסכמת המשיבים. יובהר, כי לעו"ד כוכבי יוחדו תפקידים וניתנו סמכויות במסגרת הסכם השיתוף, בתחילתו של הליך הבוררות יצג את הנציגות, אולם בשלב כלשהו התפטר מהייצוג; (4) החלטה מיום 24.2.2016, במסגרתה קבע הבורר כי יש להקצות חניית נכים לטובת בתם של המשיבים; (5)

החלטה מיום 6.3.2016, במסגרתה קבע הבורר כי עד להחלטה אחרת, לא תבצע הנציגות כל פעולה למטרת מכירת זכויותיהם של המשיבים בפרויקט. יצוין, כי רו"ח קוממי הגישה במסגרת הבוררות חוות דעת שעיקרה התייחסות לחוסרים וקשיים הנוגעים להתנהלות הכספית בפרויקט, אולם נעדרת "שורה תחתונה" כספית. שכר טרחתה של רו"ח קוממי בגין הכנת חוות הדעת הסתכם בסך של כ-140,000 ₪.

טענות הצדדים בבית המשפט המחוזי

3.המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, מכוח סעיף 11(1) ו-11(2) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). המבקשים טענו, בין היתר, כי הבורר אינו בקיא בנושאים המקצועיים הרלבנטיים לבוררות; כי בין הבורר לרו"ח קוממי קיים שיתוף פעולה עסקי מתמשך, והבורר נמנע מלגלות על אודותיו לצדדים; כי שכרם של רו"ח קוממי ושל הבורר מופרז ואינו פרופורציונלי להיקף התיק; וכי הליך הבוררות עצמו נמשך למעלה משנה תוך התמקדות בסוגיות שוליות ומביא לעלויות בלתי סבירות באופן שמעקר את כדאיות הבירור. כל אלה, לשיטתם, מלמדים על כך שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, מפר את חובת הנאמנות וגורם לצדדים עינוי דין. בנוסף, עתרו המבקשים לביטול החלטות הבורר, משניתנו לטענתם בחריגה מסמכות.

4.המשיבים טענו מנגד, בין היתר, כי המבקשים נתנו הסכמתם למינויו של הבורר ונמנעו מלטעון נגד מקצועיותו, הן עובר להליך הבוררות, הן במהלכו. עוד נטען, כי ניתן היה לברר ענין זה כבר בשלביה הראשונים של הבוררות, ועל כן מושתקים המבקשים מלטעון טענה זו. בנוסף נטען, כי אין כל פגם ביחסים המקצועיים השוררים בין הבורר לבין רו"ח קוממי, וכי שכרה הגבוה נובע משעות העבודה הרבות שנגרמו, בין היתר, בשל התחמקויות המבקשים ממסירת מסמכים ומפגישות עמה. באשר להחלטות הבורר אשר פורטו לעיל, נטען כי אלה התקבלו על-ידו בסמכות, וכי ממילא ניתנו לאחר הסכמות בין הצדדים לגביהן.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

5.בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשים, על כל רכיביה. בית המשפט עמד תחילה על שני קשיים בתביעה: האחד , אי-התאמה בין זהות התובעים בבוררות (הנציגות) לבין המבקשים בהליך בבית המשפט המחוזי (כלל בעלי הזכויות בפרויקט, למעט המשיבים). השני , לא ברור מדוע עו"ד כוכבי, אשר הוגדר על-ידי המבקשים כ"ראש הקבוצה" ודמות מרכזית בפרויקט ובסכסוך, לא צורף כצד להליך, ולוּ כמשיב נוסף. על אף זאת, ציין בית המשפט כי "לא יגזר דינה של התביעה לשבט" מחמת הקשיים הללו, ונפנה לבחון את טענות הצדדים לגופן.

6.באשר לטענות המבקשים נגד מינויה של רו"ח קוממי, קבע בית המשפט כי מינויה נעשה בהסכמת הצדדים, ולא נכפה על מי מהם. עוד נקבע, כי הקשר המקצועי הקודם בין הבורר לבין רו"ח קוממי אינו פסול מעיקרו, שכן "בהינתן שבורר, אף שופט, נתקל במהלך עבודתו במומחה רציני, ישר ומקצועי, שיש בחוות דעתו כדי לסייע בהכרעה נכונה בסכסוך, אין מניעה למנותו כמומחה גם בתיקים אחרים, ואין המדובר בהכרח ב'קשר עסקי'". עוד נקבע, כי הבירור בדבר כישורי המומחה צריך היה להעשות בטרם מתן ההסכמה למינוי, ולא לאחר שחוות דעת המומחה אינה נושאת חן בעיני הצד המלין. לאחר שבחן את הראיות שהביאו המבקשים, לרבות תצהיר חוקר, התרשם בית המשפט שמדובר בהפניה הדדית של לקוחות וייעוץ בשכר מקום בו נדרשת מומחיות מקצועית רלוונטית של מי מהשניים, אך לא ניתן להסיק את המסקנה החמורה ומרחיקת הלכת שלה מכוונים המבקשים.

7.באשר לטענות המבקשים על העלות הגבוהה של הליך הבוררות ביחס להיקף הסכסוך, קבע בית המשפט שאמנם עלויות הבוררות הן גבוהות, אך היחס בינן לבין היקף הסכסוך – הגבוה בהרבה מזה שטוענים לו המבקשים – אינו אבסורדי כפי שהציגו המבקשים.

8.באשר לתוכן חוות דעתה של רו"ח קוממי ואופן עריכתה, קבע בית המשפט כי חוות הדעת "אכן לא כוללת שורה תחתונה", אלא שאין קשר בין טעויות שנפלו בחוות דעתה של רו"ח קוממי לבין העברת הבורר מתפקידו. טעויות אלה, כך נקבע, מקומן להתברר במסגרת שאלות הבהרה או חקירה נגדית. עוד צוין, כי ניתנה למבקשים הזדמנות להסביר או להציג מסמכים נוספים בטרם תינתן חוות הדעת הסופית.

9.באשר לטענתם של המבקשים בדבר חיובי השעות המוגזמים, לטענתם, הן בעבודת הבורר, הן בעבודת המומחית, קבע בית המשפט כי טרונייתם זו חורגת ממתחם ההתערבות של בית המשפט בשלב זה ואינה מהווה עילה להעברת בורר מתפקידו, בהתאם לסעיף 32 לחוק הבוררות הקובע ש"לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה לפני מתן פסק הבוררות".

10.באשר לעתירת המבקשים לביטול החלטות הבורר, ציין בית המשפט כי החלטות הבורר הן בגדר סעדים זמניים

אשר נועדו להבטיח את קיומו של פסק הבוררות לכשיינתן. בית המשפט קבע, כי החלטת הבורר במסגרתה אסר על העברת כספים לעו"ד כוכבי מבלי לקבל את הסכמת המשיבים לכך, עולה בקנה אחד עם הסכמה שהושגה בין הצדדים במהלך הבוררות. בית המשפט קבע עוד, כי החלטת הבורר בעניין הקצאת חניית נכים עבור בתם של המשיבים, שלגביה נטען על-ידי המבקשים כי היא בסמכות שמאי הפרויקט בלבד, ניתנה בסמכות, נוכח הסמכות הרחבה שהוקנתה לבורר בהסכם הבוררות, וכי ממילא מדובר ב"מחלוקת מדומה" נוכח הצהרת בא-כוח המבקשים, לפיה "בתם הנכה של משפחת ברעם תקבל את החניה". כמו כן קבע בית המשפט, כי אין מקום לטרוניה על החלטת הבורר האוסרת על הנציגות למכור את זכויותיהם של המשיבים בפרויקט, וממילא גם טענה זו אינה אקטואלית עוד, לנוכח הסכמה שהושגה במהלך הדיון.

בקשת רשות הערעור

11.בבקשת רשות הערעור שלפני טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענות רבות שהעלו לפניו, כלל לא דן בהן, והדבר הוביל לשגיאות רבות בפסק הדין. כך, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט כאשר הותיר על כנו את מינויו של הבורר, אשר פעל באופן לא אובייקטיבי ובמשוא פנים, כאשר מינה את רו"ח קוממי למומחית, עמה יש לו יחסים אישיים ומקצועיים. לטענתם, אין הדבר דומה למצב שבו שופט ממנה מומחה שעליו הוא סומך, אלא רו"ח קוממי משמשת כמעין "מומחית בית" של הבורר, והוא נעזר בה באופן תדיר לצורך הכנת חוות דעת עבור לקוחותיו בתיקים פרטיים המטופלים על-ידו. כך גם נטען כי בית המשפט שגה כאשר קבע כי שכר טרחתה של רו"ח קוממי אינו אבסורדי, ביחס להיקף הסכסוך. המבקשים טוענים עוד כי בית המשפט התעלם מן העובדה שהבורר חרג באופן קיצוני מהמועדים הקצובים בחוק הבוררות, והאריך על דעת עצמו את משך הבוררות, באופן שהופך את ההליך ללא כדאי עבור הצדדים. בנוסף, לשיטת המבקשים, בית המשפט קיים דיון לא רלבנטי בעניין זהות בעלי הדין שלפניו, אשר הביא גם לקביעה שגויה באשר למעמדו של עו"ד כוכבי, המשמש באופן מעשי כ"ראש קבוצת בעלי הזכויות". לטענת המבקשים, עו"ד כוכבי כלל אינו כפוף להוראת סעיף הבוררות שבהסכם השיתוף, ומשכך, אין לבורר סמכות עניינית לדון בטענותיהם של המשיבים נגדו או ליתן סעדים הנוגעים לו. עוד נטען, כי בית המשפט התעלם מן הראיות אשר הוצגו לפניו, מהן עולה כי טענותיהם של המשיבים בנוגע לאי-סדרים כספיים נוגעות למישור היחסים שבין המשיבים לעו"ד כוכבי, ולא למישור היחסים שבין המשיבים למבקשים. עוד נטען, כי המשיבים העלו בפני הבורר טענות על ביצוע "תרמית" מצדו של עו"ד כוכבי, ומשאלה מצויות במישור הפלילי ונדונות בבתי המשפט, אין לבורר סמכות לדון בהן. לבסוף, טוענים המבקשים, כי הם אינם עותרים עוד לביטול החלטות הבורר, שכן בפועל נוצר מעשה עשוי שכבר לא ניתן לשנותו. עם זאת, יש לתת את הדעת על כך שהבורר חרג מסמכותו, חרג מנושא הסכסוך שבפניו, וגם בכך יש כדי להצביע על תפקודו הלקוי המצדיק את העברתו מתפקידו.

דיון והכרעה

12.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבים.

13.הלכה ידועה היא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות ניתנת במצבים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חי , פ"ד סג(3) 795, 814 (2010); רע"א 8036/14 ג'בארין נ' אגבאריה , פסקה 8 (23.8.2015) ). לא שוכנעתי כי העניין שלפניי חורג מעניינם הפרטני של הצדדים, או שנדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

14.בקשת רשות הערעור הנפרשת על פני כמעט 30 עמודים, חוזרת על מרבית הטענות שכבר נטענו ונדונו בבית המשפט המחוזי. עם זאת, המבקשים מציינים כי אינם מבקשים עוד את ביטול החלטות הבורר, ובפועל, מצמצמים את הסעד המבוקש לכך שבית משפט זה "יבקר את שיקול דעת בית המשפט המוטעה שבית המשפט הנכבד הפעיל בכל הנוגע לקביעת גבולות סמכותו העניינית של הבורר". מכאן, שגם טענותיהם של המבקשים ביחס למינויה של רו"ח קוממי, הפגמים בחוות דעתה ושכר הטרחה שגבתה (וכיוצא באלה טענות) אינן רלבנטיות עוד. ממילא, בעניין זה אני סבור כי לא נפל פגם בפסק דינו המנומק והמפורט של בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי ממש בטרוניה של המבקשים לפיה בית המשפט לא דן בטענות שונות שהעלו.

15.אשר להימשכות הליך הבוררות, כמו גם אופן ניהולו על-ידי הבורר, אשר עולים לטענת המבקשים לכדי עינוי דין, השאלה האם הליכי הבוררות התמשכו יתר על המידה, באופן שעולה לכדי עינוי דין, נגזרת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה. כאשר הימשכות ההליכים לפרק זמן ארוך מן המצופה נובעת מן העובדה שבפני הבורר עומדת מסכת ראייתית סבוכה, ונדרש זמן רב לבררה, אין בכך כדי להצביע בהכרח על עינוי דין מצד הבורר (ראו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א' 514-513 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)). לא התרשמתי כי במקרה דנן נגרם עינוי דין למבקשים, מה גם שבית המשפט המחוזי קבע כי "לנציגות חלק לא מבוטל בהימשכות ההליך".

16.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.