רע"א 3080/21מוקש פדיאר נ. בועז פוזיילוב

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' עמית-אניסמן ) בהפ"ב 24111-07-20 מיום 25.2.2021, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש להעברת בורר מתפקידו בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ) .

1.

משיב 1 (להלן: המשיב ) הוא חבר במשיבה 2, בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: הבורסה ליהלומים

או הבורסה ). המבקש התקבל כחבר על תנאי בבורסה, חברות שבוטלה בהחלטת הנהלת הבורסה מיום 6.11.2018.

2.

בין הצדדים מתנהל הליך בוררות במסגרת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיב, אשר בבסיסה עומדת טענתו כי המשיב חייב לו סך של כ-1,600,000 דולר ארה"ב, חוב המגובה בהמחאות חתומות ובהתחייבויות כתובות. הליך הבוררות החל ביום 16.3.2017, כששני הצדדים היו חברי הבורסה ליהלומים, ועל כן, בהתאם לתקנות ההתאגדות של הבורסה, הסכסוך התנהל במוסד הבוררות של הבורסה (להלן: מוסד הבוררות או המוסד ) .

3.

ביום 9.7.2020 הגיש המבקש בקשה לפי סעיף 11 לחוק הבוררות, להעברת מוסד הבוררות מתפקידו, בטענה כי הוא מצוי בניגוד עניינים ונוהג כלפיו במשוא פנים. נטען כי הדחיות בהליך הבוררות על פי בקשתו של המשיב הפכו לנוהג, משום שמשפחתו בעלת קשרים במוסד הבוררות. לחיזוק טענתו, הפנה המבקש להליך אחר שנוהל במהירות במוסד הבוררות – תובענה משמעתית שהוגשה על ידי אחות המשיב נגד המבקש שהובילה לביטול חברותו בבורסה.

4.

מנגד, המשיב והבורסה טענו כי דין הבקשה להידחות על הסף משעה שהבקשה מכוונת לפסילת מוסד הבוררות ואינה מייחסת למי מהבוררים המכהנים בו ניגוד עניינים כלשהו. עוד ציינו, כי המבקש פעל בחוסר ניקיון כפיים ותום לב בכך שהסתיר מבית המשפט הליכים קודמים שניהל נגד הבורסה. המשיב גם טען כי המבקש מנוע ומושתק מלהלין על מוסד הבוררות שעה שבחר להמשיך לנהל את תביעתו בפני המוסד. הבורסה ציינה בתגובתה כי הליך הבוררות מתמשך בשל נסיבות אובייקטיביות שונות והעיכובים לא נבעו ממעשה מכוון של מוסד הבוררות או של מי מהבוררים המכהנים בו, וודאי שהם אינם מעידים על משוא פנים, בניגוד לטענות המבקש.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש. נקבע כי פסילת כל מוסד הבוררות של הבורסה, היא סעד מרחיק לכת, שאין לו הצדקה בנסיבות העניין. המבקש לא הציג כל תשתית ראייתית לכך שהמשיב זכה ליחס מועדף בהליך הבוררות, ואף לא טען זאת בפני מותב הבוררים לאורך ההליך. בית המשפט הכיר בכך שהליך הבוררות נמשך תקופה ארוכה, אך ציין כי התקיימו כבר שש ישיבות ונשמעו מספר עדויות, וכי העיכוב העיקרי בהליך נוצר עקב לקיחת חומרי החקירה ממוסד הבוררות במסגרת חקירה משטרתית שביררה תלונה שהגיש המשיב על אודות התנהגותו של המבקש. בנסיבות העניין, הגיע בית המשפט למסקנה כי התמשכות ההליך איננה מצדיקה את העברת הבוררים מתפקידם וודאי שאינה מצדיקה מינוי בורר מחוץ למסגרת מוסד הבוררות.

6.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה חזר המבקש על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן נסיבות המקרה מצדיקות לפסול את מוסד הבוררות. לשיטתו, הוא הציג ראיות מספיקות בכל הנוגע להטייתו של מוסד הבוררות, אף על פי שלא ניתנה לו האפשרות להביא את מלוא ראיותיו. גם לא ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לגופם של דברים, כך שנפגעה זכות הטיעון שלו. כמו כן, שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את טענתו לעיוות דין כתוצאה מהתמשכות ההליכים. תביעתו לפני מוסד הבוררות היא תביעה פשוטה והתנהלותה לאורך 4 שנים היא עינוי דין המצדיק את העברת מוסד הבוררות מתפקידו ואת העברת ההליך לפני פורום אחר.

7.

לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. כידוע, בקשת רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת השלכות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או מקום בו נדרש הדבר מפאת שיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (רע"א 2842/21 סהר נ' בן פורת , פסקה 7 (6.5.2021); רע"א 2905/21 מאיר נ' איירפורט סיטי בע"מ , פסקה 6 (6.5.2021)). אמות מידה אלו רלוונטיות גם בבקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחתה בקשה להעברת בורר מתפקידו מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות (רע"א 2115/21 חברת נחלת שופ בע"מ נ' חסקלסון , פסקה 6 (7.4.2021) (להלן: עניין חסקלסון ); רע"א 991/21 פורת נ' עו"ד זיו שלמה סימון , פסקה 9 (25.3.2021)). הבקשה שלפנַי נטועה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור .

8.

מעבר לצורך אציין כי אמת המידה להעברת בורר מתפקידו מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות, היא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, בהתבסס על ראיות אובייקטיביות (עניין

חסקלסון , פסקה 7). המבקש לא הצביע על חשש כאמור. בנוסף, בנוגע לטענתו הנוספת בדבר התמשכות ההליכים, בהתאם להלכה הפסוקה, בחינה האם הליכי בוררות התמשכו יתר על מידה, באופן שעולה לכדי עינוי דין, נגזרות מנסיבותיו הספציפיות של המקרה (רע"א 7731/16 גור נ' ברעם , פסקה 15 (18.12.2016)). במקרה דנן העיכובים שהתקיימו בהליך הבוררות נבעו בין היתר מקשיי התקופה בשל התפרצות נגיף הקורונה ובשל קיומה של חקירה משטרתית, ולא התרשמתי כי נגרם עינוי דין למבקש.

הבקשה נדחית.