רע"א 7741/09 אבנר חיימוב נ. בנק אגוד לישראל בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 20.7.2009 בתיק בר"ע 1098/09 ובר"ע 1333/09, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל 01-82737-08-6 ובתיק הוצאה לפועל 01-82716-08-1, בהן נדחו בקשות המערערים למתן צו לגילוי מסמכים כנגד המשיב ועיכוב הליכי מימוש המשכנתא על דירות מגוריהם עד להמצאת המסמכים.

כמתואר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקשים 1 ו-3 הם בעליה של חברת "יהלומי דלתא בע"מ" (להלן: החברה ) והמבקשות 2 ו-4 הן נשותיהן של המבקשים 1 ו-3, בהתאמה. החברה חייבת למשיב, בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: הבנק ), מעל 33 מיליון ש"ח.

ארבעת המבקשים ערבו לחובות החברה כלפי הבנק בערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום ושעבדו את שתי דירות מגוריהם לשם הבטחת החזר החובות (להלן: המשכנתאות ). החברה לא עמדה בתשלום חובותיה והבנק מצידו הגיש תביעה כנגד המבקשים וכן הפנה לרשם ההוצאה לפועל בקשות למימוש המשכנתאות הרשומות על זכויות המבקשים. כנגד המבקשים 1 ו-2 נפתח תיק הוצאה לפועל 01-82737-08-6 וכנגד המבקשים 3 ו-4 נפתח תיק הוצאה לפועל 01-82716-08-1. במסגרת הליכי המימוש, מונה כונס נכסים בשני התיקים.

המבקשים 1 ו-2 הגישו בקשה להשהיית מינוי כונס הנכסים עד לקבלת מסמכים מהבנק. ביום 24.12.2008, הורה רשם ההוצאה לפועל לבנק, להגיב על הבקשה ובנוסף, השהה את הליכי הכינוס וקבע, כי הבנק ימציא את המסמכים המבוקשים. בתגובת הבנק נטען, כי המבקשים 1 ו-2 לא טענו טענת "פרעתי" ומשכך, אין רשם ההוצאה לפועל רשאי לעכב את הליכי מימוש המשכנתא. כמו כן טען הבנק, כי המבקשים זקוקים למסמכים האמורים לשם בירור טענות אשר יידונו בבית משפט ועל כן רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך להורות על גילויים של מסמכים אלה.

בהחלטה מיום 8.1.2009, קיבל רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשם עמיעד

רט ) את עמדת הבנק. הוא קבע, כי "על החייבים להעלות טענותיהם כמפורט בבקשתם בפני ביהמ"ש המוסמך" וכתוצאה מכך, ביטל את השהיית הליכי הכינוס.

בעקבות החלטה זו, הגישו המבקשים 1 ו-2 לרשם ההוצאה לפועל, בקשה נוספת להורות לבנק להמציא את המסמכים. בהחלטה מיום 18.1.2009 אישר רשם ההוצאה לפועל את החלטתו הקודמת מיום 8.1.2009 ודחה את הבקשה.

המבקשים 3 ו-4 הגישו גם הם בקשה להשהיית מינוי כונס הנכסים עד לקבלת מסמכים מהבנק, וגם בקשה זו נדחתה. בהחלטה מיום 11.1.2009, קבע רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשם אמיר צכנוביץ ):

"לאחר שעיינתי בהתנגדות החייבים למינוי כונס נכסים, בבקשה לעיכוב הליכים ומתן צו גילוי מסמכים אני סבור כי יש לדחות את הבקשה מנימוקים שפורטו בתגובת ב"כ הזוכה".

המבקשים ערערו על שלוש ההחלטות רשמי ההוצאה לפועל מימים 8.1.2009, 18.1.2009 ו-11.1.2009. ביום 20.7.2009, דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שטופמן ) את הערעורים (בר"ע 1098/09 ובר"ע 1333/09). בית המשפט קבע, כי ניתן להפנות בקשות למתן צו גילוי מסמכים, רק לבית המשפט המוסמך לדון בטענות שלשמן מבוקש צו הגילוי. זאת מאחר שתפקידו של רשם ההוצאה לפועל המטפל בבקשה למימוש שטר משכנתא, הינו מוגבל ומצומצם. בית המשפט המחוזי ציין, כי הענקת סמכות לרשם ההוצאה לפועל ליתן צווי גילוי מסמכים תרוקן מתוכן את מטרתה של הבטוחה הקניינית ותיצור הליך, המאפשר לרשם ההוצאה לפועל לברר תביעות, עוד בטרם הגשתם לערכאה המוסמכת. עוד צוין בפסק הדין, כי במסגרת התובענה שהגיש הבנק, ניתן צו לגילוי מסמכים כאמור ואולם, המבקשים העלו טענות בדבר אופן ביצועו. בית המשפט קבע כי טענות אלה, וודאי שצריכות להידון בערכאה שהוציאה את הצו ולא בידי רשם ההוצאה לפועל. מעבר לנדרש, התייחס בית המשפט המחוזי גם להיקף סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בהשהיית הליכי מימוש משכנתא וציין, כי סמכות זו קמה אך ורק במסגרת העלאת טענת "פרעתי".

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ועניינה מתן הוראה לבנק להעביר לידי המבקשים את המסמכים הדרושים להם לשם בדיקת שיעורי החובות ועיכוב הליכי המימוש עד להמצאתם. באי כוח המבקשים טוענים, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך להוציא בנסיבות אלה צו לגילוי מסמכים, פוגעת במבקשים. זאת מאחר שהיא מחייבת אותם לעמוד בדרישות ההתיישנות לבירור טענתם ובנוסף, שוללת את זכותם הבסיסית לקבלת ראיות אשר יכולות להוכיח, כי שיעור החוב הנתבע מהם איננו נכון. יתר על כן, לשיטתם, האפשרות לפנות בבקשה לגילוי מסמכים לבית המשפט המוסמך לדון בטענתם, איננה מרפאת את הפגיעה, בשל המגבלות והפגמים הקיימים בהליך שכזה. באי כוח המבקשים מסבירים, כי האפשרות לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת מסמכים, תקל על המבקשים לבדוק את נכונות החוב. באם הם ימצאו טעויות בחישובים, אפשרות זו תסייע להציג תמונה עובדתית מלאה לפני בית המשפט המוסמך. כמו כן, מעלים באי כוח המבקשים טענות נוספות – כגון, הצורך להגן על המבקשים מפני פינוי מדירות מגוריהם, כוונת הצדדים בחתימתם על הערבות ועוד – המחזקות לטענתם את הצורך לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להורות על גילוי המסמכים. כפועל יוצא מכך טוענים הם, כי יש מקום לעיכוב הליכי המימוש עד להמצאת המסמכים. הם מציינים, כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על עיכוב הליכים ומציגים טעמים התומכים בעיכוב, גם ללא קשר לצו גילוי המסמכים (סיכויי הצלחת התביעה, מאזן הנוחות, סמכות להורות על עיכוב הליכים לטובת צד ג' בסכסוך וכו').

בא כוח הבנק טוען בתגובה, כי המבקשים לא העלו במסגרת הליכי המימוש טענת "פרעתי" ועל כן אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות להורות על עיכובם של הליכים אלה. מעבר לכך הוא טוען, כי רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך להורות על גילוי מסמכים לשם בירורן של טענות המבקשים בנוגע לחוב, מאחר שהדבר עומד בניגוד למהותו של שטר משכנתא, המאפשר לממש את הזכויות על הנכס המשועבד בלא צורך לנהל הליכים משפטיים.

דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. השאלות המועלות בבקשה, אינן נמנות עם טענות המהוות עילה אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי" בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). די בסיבה זו בלבד, כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך יצוין, כי דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים. השגתם של המבקשים על שיעור החוב – לפיה הם חויבו בריבית מופרזת – איננה מוגדרת כטענת "פרעתי" ומשכך, דינה להידון בפני בית משפט מוסמך ולא בפני רשם ההוצאה לפועל, אשר מוגבל במסגרת הליכי מימוש המשכנתא, אך לשאלות הנוגעות לאופן המימוש (ראו המ' 283/71 אמריגליו ובנו בע"מ נ' נווה פאר יחזקאל בן יצחק בע"מ , פ"ד כה(2) 407, 411 (1971); רע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות , פ"ד נד(4) 761 (2000); דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות 285-282 (מהדורה שביעית, 2009. להלן: בר אופיר )).

משכך פשיטא, כי כל הבקשות הנוגעות לטענות המבקשים בדבר שיעור הריבית על חובם, חייבות להתברר גם הן בבית המשפט המוסמך. בית המשפט הוא אשר מחזיק בכלים המתאימים לבחון את מכלול השיקולים הנוגעים לבירורה של תובענת המבקשים כגון, סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. אשר על כן, ניסיונם של המבקשים ליצור מסלול מקוצר לעקיפת סדרי הדין בבית המשפט המוסמך, על ידי הפניית הבקשה למתן צו גילוי מסמכים לרשם ההוצאה לפועל, יכול רק לפגוע בבירור ענייני ויעיל של טענותיהם ומשכך אין לאפשרו.

הואיל והבקשה לעיכוב הליכי המימוש מבוססת במקרה דנן על הבקשה למתן צו גילוי מסמכים בלבד, דינה להידחות גם היא. לפיכך, אינני רואה צורך להידרש גם לשאלה הכללית בדבר היקף סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בעיכוב הליכים למימוש משכנתא.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישאו בשכר טרחת בא כוחו של המשיב, בסך 10,000 ש"ח.