פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7774/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אמיר ויינברג
נ ג ד
המשיב:
אליעזר ויסהוף
בקשת רשות ערעור מיום 30.9.09
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 19.7.09 בע"א
3437/06
ובקשה
לעיכוב ביצוע פסק הדין
בשם המבקש:
עו"ד דורון רצאבי;
עו"ד שרגא צייגר
בשם המשיב:
עו"ד מישל קיינס
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור מיום 30.9.09 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 19.7.09 בע"א 3437/06, בגדרו קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת מארק-הורנצ'יק) מיום 19.9.06 בתיק א' 31376/05, והורה על השבת הפיצויים שנפסקו למבקש בגין הפרת זכויות יוצרים. בעקבות הבקשה הוגשה (ביום 20.12.09) גם בקשה לעיכוב ביצוע.
ב.
להלן העובדות ב תמצית : המשיב הוא אמן במקצועו, אשר עיצב לבקשת המטבעה המלכותית בנורבגיה מדליה שבמרכזה דיוקנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ע"ה. המבקש, צלם במקצועו, תבע את המשיב בגין הפרת זכויות יוצרים, בטענה כי המשיב עשה שימוש לצורך המדליה בתמונה אותה צילם המבקש בזמנו, ובה נראה ראש הממשלה רבין ע"ה בפוזיציה ייחודית. בפסק דין מפורט קבע בית משפט השלום, על סמך הוראת סעיף 35(ו) לחוק זכויות יוצרים משנת 1911, כי התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ושהמשיב הפר זכות זו בשימושו בה ללא רשות. בהתאם לפקודת זכויות יוצרים משנת 1924, פסק בית המשפט למבקש פיצויים בסך 66,500 ₪, בין היתר בגין הפרת זכויות יוצרים, הפרת זכויות מוסריות, עשיית עושר ולא במשפט ועגמת נפש; זאת בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחה. התשלומים שולמו למבקש על ידי המשיב.
ג.
ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל. נקבע, כי זכות היוצרים של המבקש אינה חלה על תוכן התמונה, הואיל ועיקרו נתונים פיסיים של המצולם שנקלטו באקראי בעדשת המצלמה. במקרה דנא, כך נאמר, יש שוני בין הצילום ליצירת המשיב, כך שלא התגבש יסוד העתקה של הצילום, אלא לכל היותר נעשה בצילום שימוש השראתי, שאינו מהוה הפרה של זכות היוצרים. פסק דינו של בית משפט השלום בוטל והמבקש חוייב כאמור בהשבת הפיצויים ובתשלום הוצאות המשפט. בית המשפט המחוזי ציין, כי הסוגיה בה דן טרם נדונה בפסיקתו של בית משפט זה.
ד.
לאחר העיון בבקשת רשות הערעור מיום 30.9.09 ובתגובה שנתבקשה בעקבותיה החלטתי להעביר את התיק להרכב שלושה.
ה.
באשר לבקשת עיכוב הביצוע יצויין, כי בסמוך להגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש הגיש בקשה דומה לבית המשפט המחוזי. ביום 22.10.09 דחה בית המשפט את הבקשה
(בש"א 18106/09), בעיקר מן הטעם שלא הוכח רכיב מאזן הנוחות לטובת המבקש. נקבע, כי אין המדובר במקרה חריג בו עולה החשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו,
ואין חשש שהמשיב לא יוכל להחזיר את התשלומים אם יידרש לעשות כן. עוד נאמר כי במקרה כגון דא, בו מחוייב המבקש בהשבת מה שניתן לו, אין מקום לעיכוב ביצוע אלא במקרים חריגים "משמעותיים ביותר". בהקשר זה הוסף, כי אין זה מוצדק ליתן למבקש ליהנות מכספים ששולמו לו ושאין הוא זכאי להם כיום.
ו.
בבקשה הנוכחית-כמו גם בבקשה בבית המשפט קמא- נטען בהרחבה יתירה בנוגע לסיכויי הערעור, בנימוק כי בית המשפט קמא חידש הלכה שהמבקש משיג עליה. לשיטת המבקש יש לאשש את קביעותיו של בית משפט השלום. בהקשר זה הוסף, כי יש ליתן בנסיבות משקל ניכר לרכיב זה, יתר על עילת מאזן הנוחות הנבחנת כנודע בהליך מתן עיכוב הביצוע; ואולם לגופו של מאזן הנוחות נטענו אך טענות כלליות באשר להכנסותיו האקטואליות של המשיב ממכירת המדליות. בתגובת המשיב לבקשה נטען, כי זו איננה נתמכת בתשתית ראייתית המצדיקה קבלתה, וכי הוגשה בחוסר תום לב וללא נימוקים ראויים.
ז.
המדובר בבקשה שיש מקום, כאמור, כי תישמע בהרכב שלושה, נוכח אופי הסוגיה הנדונה במישור המשפטי ואף הציבורי; כך, אף שאיני נוטע מסמרות באשר לסיכויים. ואולם, מאזן הנוחות הוא אבן בוחן מרכזית לא פחות משאלת סיכויי הערעור בשאלות של מתן סעד זמני, ובכלל זה עיכוב ביצוע (ראו עע"מ 9347/09 י.ד ברזאני בע"מ נ' קל בניין בע"מ (לא פורסם)). ואכן, המבקש לא השכיל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במכלול נראה לי, בכפוף לאמור להלן, כי יש להורות על השבה בפועל של מחצית מן הסכום שחוייב המבקש להשיב על ידי בית המשפט קמא, והמדובר בסכום במכלול רכיביו נכון למועד התשלום. לגבי המחצית השניה תופקד ערבות בנקאית אוטונומית להנחת דעתו של רשם בית משפט זה. הסכום ישולם והערבות תופקד תוך 15 יום
מהיום, שאם לא כן יעמוד הסכום כולו להשבה.
ח.
לסיכום:
התיק יועבר להרכב שלושה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב באופן חלקי כפי שפורט מעלה.
ניתנה היום, ו' טבת תש"ע (23.12.09).
ש ו פ ט