רע"א 7776/00 חיג'אזי אחמד נ. עדנאן חיג'אזי

בתאריך 3.6.97, הגישו המבקשים תובענה על דרך המרצת-פתיחה כנגד המשיבים - שהם אחיהם - בבית-המשפט המחוזי בנצרת, בגדרה ביקשו, כי יינתן פסק-דין הצהרתי, לפיו מסמך עליו חתם אביהם של המבקשים ושל המשיבים בעניין מתנה שהעניק להם, בטל.

במהלך דיון שהתקיים בתאריך 29.6.00, ולאחר שהתקיימו מספר ישיבות הוכחה בתיק, טענו המבקשים, כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה. בית-המשפט המחוזי (השופט ניסים ממן) קבע, כי נושא הסמכות העניינית יידון על-ידי הצדדים בסיכומיהם, ויוכרע בפסק-הדין.

בתאריך 17.7.00 הגישו המבקשים בקשה להעברת הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה. בית-המשפט המחוזי שב וקבע, כי נושא הסמכות העניינית יידון בפסק-הדין, וציין, כי הטעם לכך הוא שהמשפט מצוי כבר בשלב מתקדם ביותר.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חזרו המבקשים על טענותיהם, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפו, כי טענת חוסר הסמכות הועלתה על-ידם בהזדמנות הראשונה האפשרית, וכי משמעותה המעשית של החלטת בית-המשפט המחוזי, היא דחיית הבקשה להעברת הדיון.

בתגובתם לבקשה טענו המשיבים, בין השאר, כי משהוגשה הבקשה להעברת הדיון בשלב כה מתקדם של המשפט, היה מקום לדחותה, במיוחד לאור העובדה שהמבקשים הם אשר בחרו להגיש את התובענה בבית-המשפט המחוזי דווקא.

שאלת גדרי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה נדונה בבית-משפט זה ברע"א 6558/99 חבס ואח' נ' חבס (טרם פורסם). בפרשה זו, חזר בית-המשפט על ההלכה הכללית בעניין הסמכות העניינית, לפיה:

אין להמתין בעניין זה להתקדמות המשפט או סיומו. עניין לנו בשאלה של סמכות, והיא חייבת להיקבע בטרם יחל בית-המשפט בדיונים לגופו של עניין.

בענייננו, לא זו בלבד שהמבקשים לא העלו את טענתם בטרם החל בית-המשפט המחוזי בדיונים לגופו של עניין, אלא שמלכתחילה הם עצמם בחרו להגיש את התובענה בית-המשפט המחוזי. ברור, על-כן, כי אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה עוררו את שאלת הסמכות העניינית בהזדמנות הראשונה שהיתה להם.

אין מקום, איפוא, להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.