רע"א 7811/12 פולינה אזיזוב נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' וסרקרוג , סגנית נשיא), בע"ר 16539-04-12 מיום 24.9.2012, לפיו נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי י' קראי-גירון, בתיקי פש"ר 54386-05-11, 54414-05-11 מיום 21.2.2012, שדחתה את טענת המבקשת לפיה ההלוואה שניתנה לה על ידי בנק יהב לעובדי מדינה (להלן - הבנק ) אינה ממלאת אחר התנאים הקובעים בסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן - הפקודה ).

2.

במסגרת ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בחיפה הגישה המבקשת בקשה למתן הוראות, בה ביקשה להורות למרכז הרפואי הלל יפה, בו היא עובדת, לחדול מלנכות ממשכורתה החזר הלוואה שקיבלה מהבנק, ו/או לחדול מלהעביר לבנק את משכורתה. הבקשה הועברה לתגובת הבנק וכונס הנכסים הרשמי. המבקשת טענה כי משניתן צו כינוס בעניינה פנתה אל מעבידה ואל הבנק בדרישה לחדול מניכוי הכספים ממשכורתה, אך בקשתה נדחתה. המבקשת טענה כי מצבה הכלכלי קשה ביותר וכי ניכוי הכספים הללו, בצירוף הכספים המועברים לקופת הכינוס, פוגעים ביכולתה להתקיים בכבוד ואף יש בהם העדפת נושים אסורה.

3.

הרשמת דחתה את הבקשה וקבעה כי הבנק רשאי להמשיך לגבות את הכספים ממשכורתה של המבקשת לשם פירעון ההלוואה שניתנה לה. הרשמת קבעה כי מאחר שהמבקשת חתמה על חוזה הלוואה שהחזרה הוסדר בדרך של המחאת זכות ספציפית לנכות ממשכורתה סכומים לפירעון הלוואה זו, מתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף 97(ב) לפקודה, אף אם המחאת הזכות לא נרשמה. לפיכך נקבע כי המחאת הזכות תקפה גם במסגרת ההליכים המשפטיים המתקיימים ויש להמשיך לפעול על פיה חרף צו הכינוס שניתן בעניינה של המבקשת. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לבית המשפט המחוזי.

4.

בית המשפט דחה את הערעור ואישר את החלטת הרשמת. בית המשפט קבע כי הובהר במהלך הדיון שחוזה ההלוואה מורה בבירור שנתמלאו כל התנאים הנדרשים של מסוימות לגבי המחאת הזכות כנדרש בסעיף 97(ב) לפקודה: ניתנו הוראות למעביד המבקשת להפחית סכום חודשי מוגדר בגין חוזה ההלוואה שנחתם בינה לבין הבנק, והמחאת הזכות הוגדרה כהמחאה בלתי חוזרת. בית המשפט קבע גם כי לא ידון בטענות חדשות שהעלתה המבקשת לראשונה בערעור ושלא הועלו לפני הרשמת ואף לא הוצגו ראיות בעניין. בית המשפט הוסיף כי, מכל מקום, במקרה כזה חל הכלל שלפיו חתימה על חוזה, ובענייננו, התנהגות על פי החוזה, יש בהן כדי להוכיח כי החותם היה מודע לתנאי החוזה ולהתחייבויותיו על פיו. בעקבות פסק הדין הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.

המבקשת חוזרת על בקשתה להורות למעבידה לחדול לנכות ממשכורתה כספים לטובת הבנק, ו/או לחדול מלהעביר לבנק את משכורתה. בבקשה ארוכה ומפורטת מבקשת המבקשת גם להשיב את הכספים שגבה הבנק ממשכורתה ממועד מתן צו הכינוס בעניינה. לדעת המבקשת, יש חוסר בהירות וחוסר עקביות בפרשנות המוענקת לסעיף 97 לפקודה, ויש חשיבות רבה בהגדרה ובחידוד מאפייניה של המחאת חיובים אשר תעמוד בתוקפה חרף הליך פשיטת רגל. המבקשת מוסיפה שיש לבחון את מקומו של פושט הרגל בסוגיה זו ולדון ב"נוהג" שנוצר בקרב מוסדות פיננסיים מסוימים, כמו הבנק, לעשות שימוש לרעה בסעיף זה ולהרחיב את תחולתו. המבקשת טוענת בהקשר זה שכלל לא ניתנה לה הזדמנות להעלות את טענותיה לפני הרשמת בדבר הצורך בחוזה המחאה נפרד, וגם כי לא ניתן לה הסבר מספק לעניין תוכן המחאת הזכות והשלכותיה, שכן כלל לא התקיים דיון בבקשתה הטכנית למתן הוראות. לכן, לדעתה, אין מדובר בהרחבת חזית אסורה. המבקשת טוענת כי פעולת הבנק מנוגדת לדין וחסרת תוקף משפטי בהתחשב בעובדה שלא החתים אותה על מסמך נפרד בעניין המחאת הזכות בה ציין כי מדובר בהמחאה בלתי חוזרת, ומשלא הוסברה לה משמעות החתימה על חוזה ההלוואה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה המבקשת היא עולה חדשה אשר אינה שולטת בשפה העברית ואינה קוראת או כותבת בשפה זו, והבנק לא עמד בחובת הגילוי כלפיה בהתחשב בנסיבות אלו. לדעת המבקשת, חוזה ההלוואה אינו מקנה לבנק זכות להמשיך ולגבות כספים ממנה גם לאחר מתן צו הכינוס. המבקשת טוענת עוד כי מתן תוקף להמחאת הזכות מרוקן מתוכן את הליך פשיטת הרגל ומסכל את הצלחתו. לבסוף טוענת המבקשת כי בקשתה מעלה שאלות משפטיות וציבוריות מהמעלה הראשונה המצדיקה מתן רשות ערעור.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשת העלתה בבקשתה טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות שלא הועלו וממילא לא נדונו בערכאה הדיונית, ומהוות, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הרחבת חזית אסורה. מאחר שהמבקשת לא העלתה את הטענות בדבר הצורך בחוזה המחאה נפרד וכי לא ניתן לה הסבר מספק לגבי תוכן המחאת הזכות והשלכותיה במסגרת בקשתה למתן הוראות, אין לדון בהן במסגרת בקשה זו. אשר לטענה המרכזית של המבקשת, לפיה אין לבנק זכות להמשיך ולנכות כספים ממשכורתה בשל הוצאת צו כינוס בעניינה, זוהי טענה שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי שכן מדובר בשאלה הנוגעת לבעלי הדין בלבד. כאמור, שתי ערכאות קבעו כי הבנק עמד בתנאי סעיף 97(ב) לפקודה בנסיבות שהוכחו ואין בטענות שהעלתה המבקשת כדי להטיל ספק בקביעה זו. כידוע, הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, ותינתן רק במקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים לבקשה ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). לפיכך, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.