רע"א 7819/17 א.מ.ן סאן סולאר בע"מ נ. משה קרן

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.9.2017 (ע"א 24531-02-17, השופטים מ' נד"ב , ב' טולקובסקי ו- א' פורג ). בית המשפט המחוזי דחה בעיקרו את הערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 28.12.2016 (ת"א 17517-11-14, השופט א' נבו ).

2.

ביום 21.4.2011 התקשרה חברת א.מ.ן סאן סולאר בע"מ, היא המבקשת, בחוזה עם המשיב לפיו היא תתקין בביתו מערכת סולארית לייצור חשמל בעלת הספק של 8 קילוואט. לאחר חתימת החוזה פעלו הצדדים על מנת לקבל את האישורים הנדרשים להתקנה, בפרט מחברת החשמל, והמשיב אף העביר למבקשת תשלום עבור ההתקנה בהתאם לחוזה. המבקשת עדכנה את המשיב כי התקבל אישור מחברת החשמל להתקנת מערכת בהספק של 8 קילוואט בביתו. אולם, בהמשך התברר כי הבקשה שנקלטה בחברת החשמל היא לחיבור מערכת בהספק של 4 קילוואט, ולא של 8 קילוואט. המבקשת ניסתה לעדכן את ההזמנה בחברת החשמל, אך הדבר לא צלח בידה. על כן, פורק חלק מן המערכת שהותקנה בביתו של המשיב ובסופו של דבר הושארה בו מערכת בעלת הספק של 4.48 קילוואט.

3.

בהמשך לכך, הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת בגין הפרת חוזה והתרשלות, ובהקשר זה תבע השבה של כספים המגיעים לו וכן פיצויים. מנגד, הגישה המבקשת תביעה שכנגד לתשלום כספים המגיעים לה, על-פי הנטען, בין השאר בגין שירותי תכנון נוספים שסיפקה למשיב בכל הנוגע למערכות בבית אחר שבבעלותו.

4.

ביום 28.12.2016 קיבל בית משפט השלום את התביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת. בית משפט השלום קבע כי המבקשת הסתירה מידע מהמשיב באשר להיעדרם של האישורים הנדרשים להתקנה ובכך נהגה כלפיו בחוסר תום לב. עוד נקבע כי המבקשת הפרה את החוזה ואף התרשלה בביצוע הפרויקט ובהשגת האישורים הנדרשים. בהתאם לכך, קבע בית משפט השלום כי המבקשת חייבת בהשבת ההפרש הכספי שבין המערכת הסולארית שעליה נסב החוזה לבין המערכת שסופקה בפועל. בנוסף, קבע בית משפט השלום כי על המבקשת לשלם למשיב פיצויים בגין אובדן ההכנסות העתידיות שנגרם לו כתוצאה מהפער שבין הספק המערכות, שהועמד (בחישוב ל-20 שנה) על סך של 99,354 שקל. בצד זאת, קיבל בית משפט השלום באופן חלקי את התביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיב. בהתאם לכך, נקבע כי מסכום ההחזר שנקבע יופחתו 5,000 שקל. אם כן, בסופו של דבר נקבע כי המבקשת תשלם למשיב סך של 131,638 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן תישא בהוצאות המשפט של המשיב.

5.

ביום 6.9.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום, בעיקרו, בכפוף להפחתת 20,000 שקל מהסכום שנפסק לטובת המשיב בגין אובדן הכנסה עתידית.

6.

הבקשה שבפני מכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת סבורה כי בית המשפט המחוזי, בהמשך לבית משפט השלום, שגה בפסק דינו בכמה היבטים – ובכלל זה בפסיקת פיצויים בגין ראש נזק אחד בהיקף גדול יותר מן הסכום שנתבע בגינו, באופן פסיקתם של הפרשי ההצמדה והריבית, וכן באופן ההיוון של הפסדי הכנסה ממערכות סולאריות ומערכות אחרות הדומות להן.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כלל ידוע הוא כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, הגם שהמבקשת פירטה שורה של סוגיות וניסתה לשוות להן נופך עקרוני, למעשה כל השאלות שעוררה הן בעלות אופי יישומי. עוד יש להבהיר, כי אפילו שגה בית המשפט המחוזי בפסיקתו – ואיני קובעת כי כך אירע – אין בכך בלבד כדי להצדיק את קבלת הבקשה לרשות ערעור (ראו: רע"א 2924/15 אורטופלוס בע"מ נ' משרד הביטחון – מדינת ישראל , פסקה 6 (25.5.2015); רע"א 6663/15 חזן נ' בוקובזה , פסקה 12 ( 31.1.2016)). מעבר לכך, לא התרשמתי כי זהו אחד מן המקרים שבהם ניתן לומר שנגרם בהם עיוות דין, ולמעשה המבקשת אף לא טענה כך.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.