פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7851/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
הרשות הפלסטינית
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוחה רינה דידובסקי ז"ל
2. פורמלי מאמון צבחי אחמד אל שרוף
ואח'
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.7.2019 בת"א 6539-04, שניתנה על
ישי כב' סגן הנשיא מ' דרורי
בשם המבקשת:
עו"ד אביטל שרון
בשם המשיבים 1:
עו"ד חנה כהן; עו"ד
אלידע כהן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) בת"א 6539/04 מיום 29.7.2019, בגדרה נקבעה אחריותה של המבקשת לנזקי המשיבים 9-1 בגין רציחתה של רינה דוידובסקי ז"ל באירוע טרור.
2.
במסגרת הבקשה דנן נטען כי יש ליתן למבקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת, בעיקרו של דבר, מאחר שדחיית הדיון בטענותיה לגבי החלטה זו עד למתן פסק דין, עלולה לפגוע ביעילות הדיונית ואף להשפיע על הליכים משפטיים נוספים. כמו כן, נטען כי אם במסגרת פסק הדין שיינתן תחויב המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים, וככל שלא יעוכב ביצועו של חיוב זה, אזי גביית הפיצויים מן המבקשת תפגע בתפקודה התקין, בין היתר, בתחום הביטחוני.
3.
בהחלטה מיום 31.12.2019 הוריתי למשיבים להגיב לבקשת המבקשת לדון בהשגותיה נגד החלטת בית המשפט המחוזי כבר בשלב זה, ובטרם ניתן פסק דין סופי בהליך המתנהל בפני הערכאה קמא. בתגובה טענו המשיבים 9-1, בין היתר, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור דנן, וזאת נוכח ההלכה הפסוקה לפיה אין ליתן רשות ערעור על החלטת ביניים המכריעה בסוגיית החבות בנזיקין, ומשהמבקשת לא הצביעה על טעם המצדיק מתן רשות ערעור בשלב הנוכחי.
4.
לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי, וזאת מאחר שלא שוכנעתי כי דחיית הבקשה בשלב זה תשפיע באופן ממשי על זכויות בעלי הדין, תגרום למי מהם נזק של ממש, או תביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). עוד יצוין כי לא אחת קבע בית משפט זה שככלל, לא תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים המטילה על בעל דין אחריות בנזיקין, וכי השגות על החלטות מעין אלה תישמענה במסגרת ערעור על פסק הדין שיינתן לאחר שתכריע הערכאה קמא בשאלת הנזק (ראו: רע"א 9041/14 הרשות הפלסטינית נ' פלוני , פסקה 2 (24.3.2015); רע"א 6557/19 שחר ושות', חברה עבודות עפר בניה כבישים ופתוח בע"מ נ' הרשות הפלסטינאית , פסקה 7 (31.10.2019)). אמנם נכון, כי כבכול הליך נזיקי בו מוחלת ההלכה האמורה, אף דחייתה של הבקשה דנן עשויה להביא לפגיעה מסוימת ביעילות הדיוניות. ואולם, לא מצאתי כי יש באמור כדי להצדיק מתן רשות ערעור דווקא במקרה הנדון.
עוד אציין כי לא ראיתי לשנות ממסקנתי שלעיל אף לנוכח טענת המבקשת בדבר הנזק שייגרם לה אם יינתן בסופו של ההליך פסק דין המחייב אותה בתשלום פיצויים למשיבים 9-1, וככול שביצועו לא יעוכב. בהקשר זה, יצוין כי מובן שבמידת הצורך, המבקשת תהא רשאית להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שיינתן כאמור, והדברים ברורים.
5.
נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 9-1 בסך של 2,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב באדר התש"ף
(8.3.2020).
ש ו פ ט ת