פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7858/04 לאה שוורצמן נ. המאם סעיד איברהים

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · ביצוע פסק דין מכוח הסכם פשרה ואיחור בתשלוםערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, בהליך של בקשת רשות ערעור שניתנה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי איחור של יום בתשלום שנקבע בהסכם פשרה, כאשר היום השלישי של האיחור חל בשבת, אינו מהווה הפרה יסודית ואינו מצדיק העמדת יתרת החוב לפרעון מיידי. נקבע כי לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות יום מנוחה נכלל במניין הימים כל עוד אינו היום האחרון. על כן התקבל הערעור, וחזרה החלטת ראש ההוצאה לפועל על כנה.

העובדות

הצדדים הגיעו להסכם פשרה לתשלום סכום בשלושה תשלומים חודשיים, ובו נקבע כי איחור של שלושה ימים לא ייחשב הפרה יסודית. המבקשים שילמו את התשלומים, כאשר התשלום הראשון שולם בחסר של 53 ש"ח והתשלום השני שולם ביום שלאחר המועד, כאשר היום האחרון חל בשבת. המשיב ביקש לביצוע מלוא סכום התביעה המקורית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם איחור של יום בתשלום השני מכוח הסכם פשרה שנחשב כאיחור של שלושה ימים מזכה את הזוכה בהעמדת יתרת החוב לפרעון מיידי?
  2. 2.האם כאשר היום האחרון לתשלום חל בשבת, נכלל יום השבת במניין הימים לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות?

הלכות

  1. 1

    איחור של שלושה ימים בתשלום שנקבע בהסכם הפשרה כלא מהווה הפרה יסודית אינו מזכה בביטול החוזה ולא מצדיק העמדת החוב לפרעון.

    ״הסכימו בעלי הדין בהסכם הפשרה כי איחור של 3 ימים בתשלום לא ייחשב הפרה יסודית של ההסכם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאה לפועל
  • הסכם פשרה
  • פרעתי
  • הפרה יסודית
  • שבת
  • מנין ימי תקופה
  • לחוק הפרשנות
  • תום לב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

7858/04

בפני:

כבוד השופט (בדימ') י' טירקל

המבקשים:

1. לאה

שוורצמן

2. רייש ליאו (אליעזר)

נ ג ד

המשיב:

המאם סעיד איברהים

בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בחיפה בתיק ע"א 2489/04 שניתן ביום 23.6.04

על ידי כבוד השופט י' כהן

בשם המבקשים: בעצמם

בשם המשיב: עו"ד סמאר

מוחמד

פסק-דין

1.המשיב הגיש בבית הדין האזורי בחיפה תביעה נגד המשיבים בסך 12,300 ש"ח. בין בעלי הדין נעשה הסכם פשרה, שבית הדין נתן לו תוקף של פסק דין, ובו נקבע כי המבקשים ישלמו למשיב סכום של 8,430 ש"ח, ובכך תסולק התביעה שהגיש נגדם. עוד נקבע בהסכם הפשרה כי סכום הפשרה ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים, שהראשון בהם ביום 30.3.03, ואם לא ישולם אחד מן התשלומים במועד יעמוד סכום התביעה המקורי לפרעון, בניכוי התשלומים ששולמו, אולם איחור של שלושה ימים בתשלום לא ייחשב הפרה יסודית של הסכם הפשרה. המבקשים שילמו למשיב את סכום הפשרה בשיעורים ובמועדים כדלקמן: 2,757 ש"ח ביום 1.4.03; 2,810 ש"ח ביום 4.5.03 ; 2,810 ש"ח ביום 1.6.03.

ביום 19.6.03 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בקשה לביצוע פסק הדין ובה טען כי המבקשים לא קיימו את הסכם הפשרה בכך שהתשלום הראשון שולם בחסר של 53 ש"ח, ובכך שהתשלום השני שולם ביום 4.5.03 במקום ביום 30.4.03. לפיכך דרש כי המבקשים ישלמו לו את סכום התביעה המקורי. המבקשים טענו טענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם מאזן דאוד), בהחלטתו מיום 28.4.04, נעתר לטענתם של המבקשים, ודחה את טענותיו של המשיב. כפי שקבע נגרם החסר של 53 ש"ח ככל הנראה עקב טעות בשל גביית עמלה בבנק, ואין בכך משום הפרה יסודית של הסכם הפשרה. לענין האיחור הנטען לגבי מועד התשלום השני, קבע שלא היה איחור משום שהיום האחרון לתשלום – 3.5.03 – חל בשבת. עוד קבע כי "עקרון תום הלב מחייב מסקנה שאין מקום להעמיד את יתרת החוב לפרעון מיידי בשל איחור זעום". המשיב ערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן), בפסק דינו מיום 23.6.04, דחה את הערעור בעניין החסר בתשלום בסך 53 ש"ח, אולם נעתר לערעור לעניין האיחור במועד התשלום השני, והורה כי המשיב זכאי לנקוט בהליכים לגביית סכום התביעה המקורי.

המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המשיב השיב על הבקשה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.סבורני כי הדין עם ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו.

כאמור, הסכימו בעלי הדין בהסכם הפשרה כי איחור של 3 ימים בתשלום לא ייחשב הפרה יסודית של ההסכם. דהיינו, איחור כזה לא ייתן בידי המשיב את הזכות לבטל את הסכם הפשרה מכוח הוראת סעיף 7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970: "הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית". אכן, בפרשה הנדונה אחרו המבקשים לכאורה במועד התשלום השני אולם היום השלישי של האחור חל בשבת. לפי הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה " (הדגשה שלי – י"ט) ומכאן שיום השבת – 3.5.03 - בא במניין הימים, והתוצאה היא שמועד התשלום שבוצע ביום שלאחר מכן - 4.5.03 – לא חרג מן המוסכם בהסכם הפשרה. לא היתה, אפוא, עילה להעמיד לפרעון את סכום התביעה.

3.לפיכך אני מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות החיוב באגרה, בשכר טרחת עורך דין, ובהפרשי ריבית והצמדה, ומחזיר על כנה את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, לרבות החיוב בהוצאות שבה. לאור גלגוליה של הפרשה יישא כל אחד מבעלי הדין בהוצאותיו בערכאתנו.

ניתנה היום, כ"ט באייר תשס"ה

(7.6.05).

ש ו פ ט

(בדימ')

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 2489/04

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 4990/05ממן יעקב ו-80 עוררים אח' נ. עיריית הרצליהפסק-דין

הלכות

  1. 1איחור של שלושה ימים בתשלום שנקבע בהסכם הפשרה כלא מהווה הפרה יסודית אינו מזכה בביטול החוזה ולא מצדיק העמדת החוב לפרעון.