רע"א 7879/03 עו"ד סורני אליאב נ. אסיא חברה קבלנית בעמ

מקורה של בקשת רשות הערעור שבפניי בתביעה כספית שהגיש המשיב 2 (להלן: אבו ערער), נגד המגן-חברה לביטוח בע"מ ונגד מדינת ישראל, לקבלת תגמולי ביטוח בעבור טרקטור, שהיה בבעלותו, ושלטענתו נגנב (להלן: התביעה הראשונה). בכתב התביעה נטען, כי הטרקטור הושכר בהשכרת משנה למשיבה 1 (להלן: אסיא) – אשר לא נתבעה כלל וכלל על-ידי אבו ערער – לשם הקמת מחנה צבאי בעבור מדינת ישראל. אסיא צורפה לתביעה הראשונה בהודעת צד שלישי על-ידי מדינת ישראל. תביעה זו נדחתה על-ידי הערכאה הדיונית, והערעור בבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור בבית-המשפט העליון אף הם נדחו. עיקר בדחיית תביעתו של אבו ערער הוא, כי לא הוכחה גניבת הטרקטור.

אבו ערער שסבר כי תביעתו נדחתה אך משום התרשלותו של בא-כוחו, הוא המבקש, הגיש תביעה נזיקית נגד המבקש בבית-משפט השלום באשדוד (להלן: התביעה השנייה). בגדר התביעה השנייה הגיש המבקש הודעת צד שלישי (להלן: ההודעה) כנגד אסיא, המבוססת על דיני השיפוי והשותפות, בהתבסס על דיני הנזיקין, החוזים, השומרים, חוק חוזה קבלנות וחוק עשיית עושר ולא במשפט. בית-משפט השלום הורה על מחיקת ההודעה בקובעו, בין היתר, כי אין כלל יריבות או שכנות בין המבקש לבין אסיא.

על החלטה זו ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית-המשפט המחוזי (השופטים ידין טימור, רויטל יפה-כץ וורדה מרוז) דחה את הערעור בקובעו, כי אין כל יריבות או שכנות בין המבקש לבין אסיא, וכי אין מקום לתחולת סעיף 84 לפקודת הנזיקין, שכן אין מדובר באותם ניזוקים, ומכל מקום המערכת העובדתית, בשתי התובענות, שונה היא. הוסיף בית-המשפט והטעים, כי אבו ערער לא ייפה את כוחו של המבקש להיכנס בנעליו ולתבוע את אסיא.

מכאן לבקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על טיעוניו בפני הערכאה הדיונית.

מנגד, תומכים אסיה ואבו ערער את תשובותיהם בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. המשיב 3, אשר אף הוא ייצג את אבו ערער – יחד עם המבקש, בתביעה הראשונה, והוא בעצמו נתבע בתביעה השנייה – הודיע על הסכמתו כי תינתן רשות ערעור למבקש, שכן לטענתו, בזמן שהמבקש ייצג את אבו ערער, הוא הכין בנוסף תביעה כנגד אסיא, אך אבו ערער סירב להגשתה.

הבקשה נדחית, שכן אינה מעלה שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש. פשיטא, כי אחד התנאים להגשת הודעת צד שלישי, כקבוע בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

"(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי"

עניינן של שתי התביעות שונה הוא בתכלית השינוי, ואף אין כל קשר בין העילה בדבר הרשלנות המקצועית הנטענת לבין הנסיבות הנוגעות לסכסוך המשפטי בין אבו ערער לבין אסיא.

הבקשה נדחית, איפוא.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 25,000 ש"ח.