רע"א 789/21 ד"ר קלמן סבוב נ. עו"ד ספי זינגר, בתפקדיו כמנהל המיוחד לנכסי

לפניי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי ) מיום 10.1.2021 בפש"ר 29546-02-16, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש להפחתת גובה צו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת הליכי כינוס נכסיו.

1.

המבקש הינו רופא שניים במקצועו ובתעסוקתו. הליך פשיטת הרגל בעניינו נפתח בשנת 2016 לבקשת נושה, והתנהל בעצלתיים עד לאחרונה. ביום 21.5.2018 אף ניתנה החלטה על מחיקת ההליך מחמת חוסר מעש, והחלטה זו בוטלה לבקשת הנושה ביום 16.6.2020.

2.

ביום 9.7.2020 ניתן צו לכינוס נכסי המבקש, לבקשת נושה שלו, ונקבע למבקש צו תשלומים חודשי בגובה 6,000 ש"ח החל מחודש אוגוסט 2020. בית המשפט של פשיטת רגל הבהיר כי תשלום זה הינו זמני, עד למתן החלטה אחרת שתינתן לאחר חקירת המבקש ובדיקת יכולותיו. יצוין בנוסף כי ביום 12.7.2020 מינה בית המשפט קמא את עו"ד ספי זינגר למנהל מיוחד לנכסי המבקש (המשיב 2. להלן: המנהל המיוחד ).

3.

ביום 6.9.2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי לסכום של 14,000 ש"ח ובקשה להבטחת תשלומם (להלן: הבקשה להגדלת תשלומים ). בהמשך, ביום 18.11.2020, עדכן המנהל המיוחד את בקשתו כך שמגובה התשלום החודשי שהתבקש (14,000 ש"ח), ינוכה הסכום שהוקצב כתשלום דמי מזונות (4,000 ש"ח).

4.

בחלוף כ-3 חודשים, ובטרם ניתנה הכרעה בבקשה להגדלת תשלומים, הגיש המבקש ביום 29.11.2020 בקשה להפחתת התשלום החודשי לחודש נובמבר 2020, כך שיעמוד על 1,500 ש"ח, ובקשה להארכת המועד לביצוע התשלום החודשי עד להכרעה בבקשה (להלן: הבקשה להפחתת תשלום ). זאת, בטענה שממועד מתן צו הכינוס, ובייחוד בחודש האחרון, קטנו הכנסות המבקש בכ-3,500 ש"ח, כך שסכום הכנסתו הנוכחי עומד על 13,508 ש"ח. לטענת המבקש, הירידה בהכנסותיו נובעת מהעובדה שלא עבד בחול המועד סוכות ומכאבי גב שמנעו ממנו לעבוד יום נוסף. בנוסף, טען המבקש כי הוצאותיו לא קטנו בתקופה זו, והן בשווי של כ-11,800 ש"ח.

5.

המנהל המיוחד התנגד לבקשה להפחתת תשלום, וטען כי יש להורות על סילוקה על הסף, מכיוון שהמבקש לא שילם את התשלומים החודשיים בגין חודשים נובמבר ודצמבר 2020, אפילו לא בחלקם. לגופם של דברים, טען המנהל המיוחד שקיימת סתירה מהותית בין הצהרותיו הקודמות של המבקש להצהרותיו הנוכחיות במסגרת הליך פשיטת הרגל, לפיהן הכנסותיו קטנו משמעותית והוצאותיו גדלו באופן ניכר. לטענת המנהל המיוחד, מבדיקה פרטנית עולה כי הוצאותיו של המבקש הן בסך של 6,000 ש"ח, וכי המבקש עצמו טען בהזדמנויות שונות כי הכנסתו היא בסך של כ-24,000 ש"ח. עוד נטען שהמבקש לא נימק את השינוי הדרסטי שחל בהכנסתו. בהקשר זה, טען המנהל המיוחד כי הירידה בהכנסות המבקש אינה נובעת מהתפשטות נגיף הקורונה, שכן מהנתונים שמסר המבקש עולה כי בחודש מאי 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הוא השתכר בסכום של כ-44,500 ש"ח. בנוסף, נטען כי על המבקש להתאים את אורח חייו להיותו מצוי בהליך פשיטת רגל.

6.

הכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר ) התנגד אף הוא לבקשה להפחתת תשלום, מכיוון שלטענתו המבקש משתכר בסכום חודשי של 13,500 ש"ח, לכל הפחות, מתגורר בגפו וההוצאות עליהן הצהיר גבוהות במיוחד. על כן, נטען שהמבקש יכול לשאת בצו התשלומים הנוכחי.

7.

ביום 17.12.2020 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא, במסגרתו עדכן המנהל המיוחד כי בחקירת המבקש התברר שיש לו רכוש המצוי בחו"ל. בנוסף, נטען כי השלב הנוכחי הוא מוקדם מכדי לדון בהסדר, שהמבקש ממשיך שלא לשלם לקופת הכינוס במועדים שנקבעו, וכי האמון שניתן לתת בו בעת הזו הוא חלקי ביותר. מנגד, בא כוח המבקש טען כי עד כה שולמו כמיליון ש"ח לנושה שהגישה את בקשת הכינוס, וכי להערכתו שווי כספיו של המבקש בחו"ל הוא כ-4.5 מיליון ש"ח.

8.

ביום 10.1.2021 קבע בית המשפט קמא כי בשלב הנוכחי, ולאור הדיון מיום 17.12.2020, אין לשנות את צו התשלומים החודשי, דהיינו לא להעלותו כפי שביקש המנהל המיוחד ולא להפחיתו כפי שביקש החייב. עוד צוין בהחלטה הקצרצרה שניתנה בפתקית, כי במידת הצורך ישוב בית המשפט קמא ויידרש לבקשת להפחתת תשלומים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

9.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי יש לבטל את החלטת בית המשפט קמא מכיוון שניתנה ללא כל נימוק. בנוסף, לטענת המבקש, החלטה זו ניתנה חרף פירוט מדויק של הוצאותיו והכנסותיו. עוד נטען כי ההחלטה דנן אינה תואמת את המציאות הכלכלית בישראל עקב התפשטות נגיף הקורונה, וכי המבקש ממצה את כושר השתכרותו. כמו כן, נטען שכל הוצאותיו של המבקש הן הכרחיות לשם קיום מינימלי, וחלקן נדרשות לצורך הפקת הכנסות. יתרה מכך, סבור המבקש כי אין לדחות את הבקשה להפחתת תשלום נוכח התנהלותו הבעייתית בעבר, אחרת ייהפך צו התשלומים לתשלום עונשי ונקמני – בסתירה לתכליתו. בהקשר זה, מציין המבקש כי החל לשתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד וסייע להעשיר את קופת פשיטת הרגל בסכומים גדולים. זאת ועוד, נטען כי במסגרת הדיון ביום 17.12.2020 לא נחקר המבקש על יכולתו, או העדר יכולתו, לעמוד בצו התשלומים, על אף שבקשתו להפחתת התשלום הייתה מונחת לפני בית המשפט קמא. משכך, לשיטתו, אין כל קשר בין דיון זה לבין בקשתו. לבסוף, מדגיש המבקש כי אין לו יכולת כלכלית לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו.

10.

להשלמת התמונה, יצוין כי מעיון ב"נט המשפט" עולה כי ביום 2.2.2021, יום לפני הגשת בקשת רשות הערעור דנן, הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת צו התשלומים לסך של 200 ש"ח החל מחודש דצמבר 2020, וכן לפרוס את חובו בגין חודש נובמבר 2020 ל-20 תשלומים עיתיים, שיתווספו לתשלום החודשי. עוד יצוין כי טרם ניתנה החלטה בבקשה זו.

11.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות. כידוע, החלטת בית המשפט של פשיטת רגל בדבר סכום התשלום החודשי שיושת על חייב היא קביעה בעלת אופי זמני אשר עשויה להשתנות בהתאם לשינוי נסיבותיו של החייב (רע"א 8440/18 חן נ' המנהל המיוחד – עו"ד רוזנק שגיא , פסקה 4 (21.1.2019); רע"א 546/19 אלוף נ' עו"ד רונן מטלון בתפקידו כמנהל מיוחד , פסקה 5 (21.2.2019) ) . בנוסף, הקביעות לעניין כושר החזר החייב בהליכי כינוס, ובהתאם לכך גובה צו התשלומים החודשי אשר יושת עליו, נגזרות מהראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. משכך, מדובר בקביעות עובדתיות שבית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בהן, אלא במקרים חריגים ביותר בהם יימצא כי הערכאה הדיונית אינה מאזנת באופן סביר בין צרכי החייב לאינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 5 והאסמכתאות שם (2.12.2018)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה בגדר אותם מקרים חריגים. ויובהר, החלטת בית המשפט אומנם קצרצרה, וספק אם היא עומדת במינימום ההנמקה הנדרש, ואולם בית המשפט קמא ציין כי החלטתו שלא לשנות לעת הזו את גובה צו התשלומים החודשי התבססה על הטענות שהעלו הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים ביום 17.12.2020, אשר תוארו בתמצית לעיל. כמו כן, בית המשפט הדגיש את אופייה הזמני של החלטתו, ולפיכך לא שלל את האפשרות שבעתיד ניתן יהיה לבחון את שאלת התשלום החודשי בשנית. ואכן, בקשה חדשה להפחתת צו התשלומים מונחת לפתחו של בית המשפט קמא, אשר יכריע בה לפי מיטב שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו העדכניות של המבקש ומכלול הראיות שיוצגו לפניו. לסיום, ראוי להזכיר כי חייב המבקש הקלה בצו התשלומים מחמת ירידה נטענת בהכנסותיו נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם נושא התפקיד שמונה לניהול ענייניו, ולספק מידע שלם על נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו – מן הראוי כי המבקש יקפיד על עמידה בתנאי זה, כמו גם על קיום החלטות בית המשפט לעניין משטר התשלומים שנקצב לו.

12.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשו תגובות, אינני עושה צו להוצאות.