רע"א 7892/07 יאסר אבו אסחאק נ. קניון ירושלים (ייזום וניהול בע"מ)

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' רביד), אשר דחה על הסף את ערעורו של המבקש על החלטות רשמת בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת ג' כנפי-שטייניץ), מחמת העדר סמכות לדון בו. זאת לאחר שכב' הרשמת דחתה את בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון ובהחלטה נוספת, ומשלא הופקד העירבון, הורתה על דחיית הערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים. בהחלטה נשוא ההליך קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת הרשמת הדוחה את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון הינה פסק דין, ובהתאם להוראת סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך. נפסק כי במסגרת זו ניתן גם להשיג על החלטת הביניים של הרשמת שלא לפטור מהפקדת ערבון.

2.

בבקשה לפניי טוען המבקש כי הינו נשוי ואב לשישה ילדים קטינים. מצבו הכלכלי בכי רע. אשתו אינה עובדת ונטל פרנסת המשפחה מוטל על שכמו. המבקש מוסיף כי במשך מספר חודשים היה מובטל מעבודה ורק לאחרונה מצא עבודה בה הוא משתכר כ-6000 ₪ לחודש. מלבד משכורת זו וקצבת ילדים, אין לו כל הכנסות או תמיכה כספית. המבקש מציין כי ניתן לו פטור מתשלום אגרת ערעור בבית המשפט קמא. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.

את הבקשה לפטור מאגרה יש לבחון על פי הדרישות הקבועות בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007: העדר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה. נוכח העובדה כי המבקש התקשה, לטענתו, לממש את התביעה בבית המשפט המחוזי בשל הדרישה להפקדת ערבון (לאחר שהופטר מתשלום אגרה), ודבר זה עומד ברקע ההליך שבכותרת, מתחייבת בחינה "גמישה" של בקשת הפטור, מתוך זהירות מחסימת דרכו של מבקש הפטור מלהביא את טענותיו בעניין זה בפני בית המשפט. אכן, מקום בו לחוסר יכולת כלכלית של מבקש הפטור יש השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מאגרה (ראו, רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2007). יחד עם זאת, יש לזכור כי טענות המבקש בהליך שבכותרת אינן נסובות על מצבו הכלכלי אלא על שאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי להיזקק לערעור שהגיש. מכל מקום, גם בחינה "גמישה" של הבקשה, מתוך רצון למנוע "מעגל קסמים" דיוני, מעלה כי המבקש לא הוכיח את מצבו הכלכלי לאשורו. הוא לא צירף לבקשה תלושי שכר ואישורים מן המוסד לביטוח לאומי. עיון בחשבון הבנק שהגיש מצביע על כך ששכרו אינו מופקד לחשבון זה. המבקש לא הציג, איפוא, את מלוא האסמכתאות הנדרשות על מנת לשפוך אור על מצבו הכלכלי הנטען. במצב דברים זה, אין מקום לפטור מאגרה. עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה ולטיבו של ההליך, תועמד האגרה על סך של 400 ₪.

5.

מכאן לבקשה לפטור מערבון. החסר בתשתית העובדתית בעניין מצבו הכלכלי של המבקש משליך גם על נושא הערבון. על המבקש פטור מהפקדת ערבון - תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי לא יוכל לגבות את ההוצאות, ככל שייפסקו - מוטל הנטל לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומעודכנת בדבר מצבו הכלכלי הנטען. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט דלמטה, כפי שארע, לטענת המשיבים, במקרה דנן. כאמור לעניין האגרה, המבקש לא עמד בנטל זה באופן מלא ולא הניח תשתית מספקת לאישוש טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית. יתרה מכך, לעניין ערבון אין די במצב הכלכלי ויש לאמוד אף את סיכויי ההליך (ראו, בש"א 1528/96 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007). נוכח הוראות החוק בעניין דרך ההשגה על פסק דין של רשם, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך גבוהים באופן המצדיק היענות לבקשה (השוו, רע"א 2240/07

עבדי נ' דובק בע''מ (לא פורסם, 7.6.2007); רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.8.2006) פסקה 9). בהתחשב במצבו הכלכלי הנטען של המבקש, בטיב ההליך ובהיקפו הצר, ובכך שלא חויב בהוצאות בבית המשפט המחוזי, יועמד סכום הערבון על 4,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.