רע"א 7898/21סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ. כלבו גז 2002 בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סליש ) בת"א 17780-03-17 מיום 29.9.2021, בגדרה נדחו בקשות המבקשת ומשיבות 2 ו-3 להפקדת ערובה על ידי משיבה 1 (להלן: המשיבה ) להבטחת תשלום הוצאותיהן.

1.

הרקע לבקשה בתמצית, תביעה שהגישה המשיבה בחודש מרץ 2017 נגד המבקשת ומשיבות 2 ו-3 (שלושתן יחד ייקראו להלן: חברות הגז ) בסך של 71 מיליון ש"ח, בטענה כי השלוש פעלו יחדיו להדרתה משוק אספקת גז פחמימני מעובה (גפ"מ) לצריכה ביתית באזור באר שבע. לבקשת רשות התחרות ההליכים עוכבו מעת לעת עד ליום 7.4.2021 בשל קיומה של חקירה פלילית בנושא, אז הורה בית המשפט המחוזי על חידוש ההליך.

2.

חברות הגז הגישו במהלך חודש יולי בקשות נפרדות לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן וביום 19.9.2021 הגישה המשיבה תשובה לבקשות. ביום 29.9.2021 הכריע בית המשפט המחוזי בבקשות וקבע כי אין מקום להורות על הפקדת ערובה להוצאות. בית המשפט מצא כי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומה של איתנות כלכלית ויכולתה לשאת בהוצאות ההליך אם תחויב בהן. לעניין זה צוין כי המשיבה הציגה אישור רו"ח ממנו עולה כי יתרת הכספים המצויה בחשבונה עולה על 2.3 מיליון ש"ח וכי יתרות הרכוש הקבוע בניכוי הפחת עולות על 10 מיליון ש"ח. כמו כן צורפו דף חשבון הבנק של המשיבה המלמד על היתרה העדכנית בו ואישור הבנק לעניין פעילותה הסדירה של המשיבה. בית המשפט דחה את טענת חברות הגז כי די בעובדה שלמשיבה רק בעלת מניות אחת כדי להצדיק חיוב בהפקדת ערובה. סיכויי התביעה גם נבחנו ונקבע כי על פניו אין מדובר בתביעה מופרכת. בהינתן כל האמור נמצא כי אין מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאות חברות הגז, כאמור. עוד נקבע כי כל אחת מחברות הגז תישא בהוצאות המשיבה בהליך בסך של 2,000 ש"ח.

3.

מכאן הבקשה שלפנַי. המבקשת טוענת כי נקודת המוצא ממנה יצא בית המשפט המחוזי, לפיה לא בנקל יורה לבעל דין להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, שגויה ומנוגדת לפסיקה. מעבר לכך, לגופה של ההחלטה נטען כי המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת איתנותה הכלכלית, בניגוד לקביעת בית המשפט. לשיטת המבקשת, אין במסמכים שהציגה המשיבה אף ראשית ראיה להוכחת איתנותה וחוסנה הכלכלית וליכולתה לשאת בתשלום ההוצאות של המבקשת בתום ההליכים המשפטיים, ככל שיוטלו עליה. כמו כן, נוכח סכום התביעה הגבוה והעובדה שהמבקשת תידרש להשקיע משאבים רבים לצורך הגנתה, נסיבות העניין הצדיקו אף הן את חיוב המשיבה בהפקדת ערובה.

בית המשפט גם שגה כאשר התייחס לחברות הגז כאל מקשה אחת, כאשר מרבית הטענות בכתב התביעה אינן מתייחסות או נוגעות למבקשת. לבסוף התייחסה המבקשת לשיעור הערובה המבוקשת ודרשה כי תעמוד על סך של מיליון ש"ח, בהלימה לגובה סכום התביעה.

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. נקודת המוצא היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע לחיוב בהפקדת ערובה, וערכאת הערעור תתערב בו במקרים חריגים בלבד, בהם החיוב בהפקדת ערובה עלול לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות של התובע או כי ההימנעות מחיוב בהפקדת ערובה עלולה לפגוע בזכות הקניין של הנתבע (ראו: רע"א 4588/21 עו"ד עמית לדרמן – מפרק נ' חברת שמדר אחזקות בע"מ , פסקה 4 (5.7.2021); רע"א 211/19 דרור ניהול מלונות בע"מ נ' מסכת אילת בע"מ , פסקה 6 (30.4.2019)). המקרה שלפנַי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

5.

אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות. בבקשה להורות על הפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הכלל הוא כי יש לחייב את החברה התובעת במתן ערובה, אלא אם הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין או אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב את החברה בהפקדת ערובה (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר , פסקה 6 (13.7.2008)). בענייננו בחן בית המשפט את נסיבות העניין בהתאם להלכה הפסוקה ולאחר עיון בטענות הצדדים מצא כי המשיבה עמדה בנטל להוכיח את איתנותה הכלכלית ואת יכולתה לשאת בהוצאות המבקשת ועל כן מתקיים החריג לכלל. החלטה זו אינה מקימה עילה להתערבות של בית משפט זה.

6.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.