רע"א 7900/06 סלים אלוחוואח נ. מוסך האחים-אינטרנשיונל אוטו טארק בע"מ

1.בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ה' גרסטל, ע' פוגלמן, א' ש' שילה) שדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת א' באום-ניקוטרה), לפיו נדחתה על הסף תביעתו של המבקש נגד המשיבה 2 מחמת היעדר עילה.

התובע עבד אצל המשיבה 1 כמכונאי רכב. לטענתו, ביום 29.11.01 נפגע במסגרת עבודתו בכף ידו, פגיעה שבעטיה נקבעו לו 19% נכות לצמיתות. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה 1 לפצותו בגין נזקיו מכוח היותה מעבידתו ונגד המשיבה 2 כמבטחת של המשיבה 1.

הצדדים לא היו חלוקים ביניהם על כך שביום 19.7.01 הוציאה המשיבה 2 פוליסת ביטוח "רב ביטוח בתי עסק" על שם המשיבה 1 וכי ביום 20.11.01 פנה מנהל המשיבה 1 אל המשיבה 2 בבקשה לבטל את הפוליסה מיום זה. לפיכך טענה המשיבה 2 בפני בית משפט השלום כי במועד קרות התאונה לא היתה הפוליסה תקפה ויש לדחות התביעה נגדה לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. המבקש טען בפני בית משפט השלום כי מאחר שבפוליסה נקבע כי חל עליה חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: החוק ) ובהתאם לסעיף 10 לחוק זה, הרי שביטול הפוליסה צריך להיעשות כעבור 15 ימים מהמועד שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני ועל כן היתה הפוליסה בתוקף במועד התאונה.

2.בית משפט השלום קבע, לאחר שבחן את הוראות הפוליסה, כי הצדדים התנו בפוליסה על סעיף 10 לחוק, שהינו סעיף דיספוזיטיבי, וקבעו כי ביטול על ידי המבוטח נכנס לתוקפו במועד קבלת הודעת הביטול. לאור האמור הורה בית משפט השלום על מחיקת התביעה נגד המשיבה 2 על הסף מחמת היעדר עילת תביעה.

3.ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי אף הוא סבר כי הפוליסה התנתה על סעיף 10 לחוק בכך שהתאפשר למבוטח לבטל את הפוליסה בכל עת, כך שהביטול תקף ממועד מתן הודעת הביטול. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר שההודעה על ביטול הפוליסה נמסרה למשיבה 1 עוד ביום 20.11.01, הרי שהשתכלל הסכם חדש בין הצדדים מבלי שיהא צורך לציין בו כי ההסכמה על ביטול הפוליסה החל ממועד ההודעה נעשית חרף הוראת סעיף 10 לחוק. כבית משפט השלום, גם בית המשפט המחוזי דחה את נסיונו של המבקש להיבנות מהחלטה אחרת אליה הפנה בא כוח המבקש (בר"ע (ת"א) 2420/01), תוך שציין כי באותה החלטה נדרש בית המשפט לפרשנות סעיף קונקרטי בהסכם, כאשר לעומת זאת, במקרה דנן כולל ההסכם הסדר שונה שאפשר למבוטח לבטל את הפוליסה באופן מיידי עם מתן ההודעה לחברת הביטוח.

4.בבקשה שבפניי טוען המבקש כי פסק הדין פוגע בו קשות מאחר שאין ביכולתו לגבות את כספי הפיצויים בהם חויבה המשיבה 1 מאחר שהיא חדלה להתקיים. הוא שב וטוען כי מאחר שבפוליסה נקבע כי חל עליה החוק, הרי שסעיף 10 חל עליה על אף שנקבע בפוליסה כי "המבוטח רשאי לבטל פוליסה זו בכל עת ע"י מתן הודעה בכתב למבוטח". הוא חולק על הפרשנות שנתנו הערכאות הקודמות לסעיפי הפוליסה ושב וטוען כי יש ללמוד בענייננו מהחלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע 2420/01. לחלופין מלין הוא על שיעור ההוצאות שהושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי.

5.דין הבקשה להידחות.

סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח קובע:

10. ביטול החוזה

ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני.

סעיף 10 אינו נמנה על הסעיפים שצוינו בסעיף 39 לחוק כסעיפים קוגנטיים. פוליסת הביטוח במקרה דנן אכן התנתה על סעיף זה בקבעה כי כאשר מודיע המבוטח למבטח על ביטול הפוליסה, נכנס הביטול לתוקף במועד קבלת הודעת הביטול, בעוד שכאשר מודיעה המבטחת למבוטח על ביטול הפוליסה נכנס הביטול לתוקף כעבור 30 יום ממועד ההודעה. הפוליסה יוצרת אם כן שני הסדרים שונים לביטולה, בהתאם לזהות הצד המבקש לבטלה וכך מעניקה למבוטח הגנה על ידי שנמנע מצב בו הפוליסה מתבטלת מבלי שהתאפשר למבוטח להתקשר בחוזה ביטוח חלופי. הערכאות שבפניי עמדו על הגיונה של הבחנה זו ולא אחזור על הדברים. מקובלת עליי על כן עמדת בית המשפט המחוזי כי אין לקבל את הפרשנות שמציע המבקש, שמשמעה כפיית תשלום דמי ביטוח על מבוטח שביקש לבטל את הפוליסה, בעבור 15 הימים הנוספים בהתאם לסעיף 10 לחוק .

ערה אני לכך שהשהיית התבטלות הפוליסה יש בה כדי לסייע למבוטח שיזם את ביטול החוזה אך מקרה הביטוח אירע פחות מ- 15 ימים לאחר מתן הודעת הביטול (ובמקרה שבפנינו למי שעל פי הנטען ניזוק על ידי המבוטח בתקופה זו). כן ערה אני לעובדה שהיו מקרים בהם נעשה שימוש על ידי בתי המשפט בסעיף 10 על מנת לסייע בידו של מבוטח שאירע לו מקרה ביטוח בתוך 15 הימים שלאחר ביטול הפוליסה (וראו לעניין זה: שחר ולר ביטוח – פירוש לחוקי החוזים (כרך ראשון, 2005) 362). יחד עם זאת, מדובר בעניין שבשיקול דעת. ההחלטה עליו היא תולדת בחינת נסיבות המקרה, הוראות הפוליסה לפיה בוטח המבוטח ומכלול השיקולים הצריכים לעניין. המבקש לא הצביע על כך שאכן מתעוררת בעניינו שאלה עקרונית של ממש שחשיבותה חורגת מנסיבות עניינו שלו. הלכה למעשה חולק הוא על הדרך בה פירש בית המשפט המחוזי את הוראות הפוליסה. ככל שמובנת מצוקתו של המבקש, אין טענותיו מצדיקות מתן רשות לערער לאחר שהטענות כולן נבחנו, נדונו והוכרעו על ידי שתי ערכאות.

הבקשה נדחית.