רע"א 7914/00 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. דניאלה בורובסקי

המשיבה ומעבידה כרתו עם המבקשת חוזה לביטוח חיי המשיבה, שבגידרו משלמים הם למבקשת סכום חודשי קבוע, אשר על-פי תנאי חוזה הביטוח מופנה בחלקו לקרן חסכון הנצברת לזכות המשיבה ובחלקו לתשלום עבור מרכיב "הריסק" - פרמיה עבור ביטוח-החיים.

כשנתיים לאחר שנכרת חוזה הביטוח, הגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המבקשת להחזר סכומי-כסף ששולמו למבקשת במסגרת חוזה הביטוח. טענת המשיבה היא, כי המבקשת נמנעה מלגלות לה - במסגרת המשא-ומתן ביניהן לקראת כריתת חוזה הביטוח - כי ניתן לרכוש מן המבקשת במחיר מופחת כיסוי ביטוחי זהה לזה שנרכש עבור המשיבה, וזאת אם פוליסת-הביטוח נרכשת על-פי תמהיל שונה של מרכיב החסכון ושל מרכיב "הריסק", ואם כל מרכיב נרכש בנפרד. המשיבה אף הגישה בקשה לאישור תביעתה כתובענה ייצוגית.

המבקשת הגישה מצידה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למחיקת תביעת המשיבה על-הסף. טענת המבקשת הייתה, כי לבית-המשפט המחוזי אין סמכות לדון בתביעה, וזאת לנוכח הוראת סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשל"ט1969- (להלן: החוק), שזו לשונו:

לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון... [ב]תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח1958-... הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין...

לטענת המבקשת, חוזה הביטוח בין המשיבה ומעבידה לבין המבקשת הוא במהותו ביטוח סוציאלי המהווה חלק מתנאי עבודתה של המשיבה אצל מעבידה, ואף לתביעה השפעה על כלל ציבור העובדים והמעבידים. על-כן, נטען, תביעת המשיבה נכנסת לגדרי סעיף 24(א)(3) לחוק ואינה יכולה להישמע בבית-המשפט המחוזי.

בקשת המחיקה על-הסף נדחתה, לאחר שבית-המשפט המחוזי (השופטת ד"ר דרורה פלפל) קבע, כי הגם שהמשיבה "חברה" - מכוח חוזה הביטוח שכרתה עם המבקשת - במסגרת ביטוחית שהיא בבחינת "קופת גמל" כמובנה בחוק, הרי שתביעתה של המשיבה כנגד המבקשת אינה "נובעת מחברותה" של המשיבה בקופת-הגמל, ועל-כן סעיף 24(א)(3) לחוק אינו חל לגביה. בהקשר זה נקבע גם, כי ממילא עילת תביעתה של המשיבה כנגד המבקשת אינה נוגעת ליחסי-עבודה, אלא להתנהגות המבקשת במסגרת משא-ומתן לקראת כריתת חוזה, ועל-כן אין הצדקה כי תידון בבית-הדין לעבודה.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי. המבקשת הוסיפה, כי היה על בית-המשפט המחוזי למחוק את תביעת המשיבה על-הסף, לאחר שהעיר שהמשיבה "גורסת כי יש לחייב את חברות הביטוח לשנות את טיב ביטוח המנהלים, הרכבו ותנאיו", שכן, לטענת המבקשת, ניתן ללמוד מכך על היות תביעת המשיבה נובעת מן החברות בקופת-הגמל, ועל משמעותה לכלל העובדים והמעבידים במדינה.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי עילת תביעתה של המשיבה כנגד המבקשת אינה נובעת מחברותה בקופת-הגמל, אלא נובעת מהתנהגותה של המבקשת - במסגרת המשא-ומתן לקראת כריתת חוזה הביטוח. לא מצאתי כי עליי להתערב בהחלטתו. אכן, האפשרות שהתנהגות המבקשת בשלב הטרום-חוזי מקימה למשיבה עילת תביעה כנגד המבקשת, תיבדק במסגרת בירור התביעה על-פי אמות-המידה הנדרשות מכל מבטח אחר, אף אם אינו "קופת גמל" כהגדרתה בחוק, ואף אם אינו מציע חוזה לביטוח-חיים.

אשר להערת בית-המשפט המחוזי, שממנה משתמע כי המשיבה תובעת מכלל חברות-הביטוח לשנות את תנאי חוזי-הביטוח שבגידרם הן מתקשרות עם מבוטחים, הרי שעיינתי בכתב-התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת, וממילא עולה כי המשיבה כלל אינה עותרת למתן סעד מסוג זה.

הבקשה נדחית.