רע"א 792/13 נגוא שיך נ. מדינת ישראל -משרד הביטחון

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם , סגן נשיא), מיום 23.12.2012, ברע"א 45806-11-12, שלפיו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת נשיא בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט ג' אזולאי ), מיום 3.9.2012 בת"א 12039-01-10, להעביר את הדיון בתביעה שהגישו המבקשים לדיון במחוז דרום.

2.

המבקשים הגישו תביעה לבית משפט השלום בנצרת בטענה שמורישם, המנוח מוחמד שיך ז"ל, נמחץ למוות במחסום ארז כשהמתין בתור כדי להיכנס לישראל בדרכו לעבודה. התביעה התנהלה לפני כבוד השופט ע' טהא . ביום 3.9.2012 החליט נשיא בתי המשפט במחוז הצפון, כבוד השופט

ג' אזולאי , כי בהתאם לסעיף 5ב1 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: חוק הנזיקים ), שעל פיו תובענה לפי חוק זה תוגש לבית המשפט המוסמך במחוז הקרוב ביותר למקום המעשה שבשלו תובעים מבין המחוזות ירושלים והדרום, תביעת המבקשים תועבר למחוז הדרום לטיפול הנשיא א' דורון שיחליט היכן תתנהל התביעה ובפני איזה מותב. בקשת המבקשים לביטול ההחלטה נדחתה. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתה טענו כי חוק הנזיקים אינו חל על עניינם, וכי החלטה מעין זו היה על השופט המטפל בתביעה לקבל לאחר שתינתן להם הזדמנות להשמיע טענותיהם. המשיבה 1 התנגדה לבקשה והמשיבה 2 הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי לשון סעיף 5א לחוק הנזיקים אינה משתמעת לשתי פנים והיא חלה על כל "תובענה נגד המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צה"ל...". נקבע כי המשמעות המשתמעת בבירור מלשון החוק מגשימה גם את התכלית שביקש המחוקק להגשים. בית המשפט הוסיף כי סעיף 5א הוסף בתיקון מספר 4 לחוק הנזיקים בשנת 2002. התיקון העמיד שורה של מגבלות פרוצדוראליות שיקלו על המדינה את ההתמודדות עם הקשיים הרבים שהיא עומדת בפניהם בהתגוננות מפני תביעות של תושבי האזור. המחוקק הבחין בין תביעות שעניינן "פעילות מלחמתית", שביחס אליהן ניתנה למדינה חסינות, לבין תובענות אחרות מפניהן המדינה אינה חסינה. לפיכך נקבע כי הן לפי לשון חוק הנזיקים והן לפי התכלית שאותה ביקש המחוקק להגשים, על התביעה שהגישו המבקשים חלה הוראת סעיף 5א לחוק הנזיקים. בית המשפט הוסיף כי האירוע בו מצא המנוח את מותו מלמד על מאפיינים ביטחוניים.

4.

בית המשפט המחוזי קבע עוד כי ההנחיה להעביר תביעות אלו לבתי המשפט במחוזות הדרום וירושלים היא הנחיה מנהלית ולא שיפוטית, בה המחוקק מורה על העברה גורפת כאמור. ולכן, היה בידי נשיא בתי המשפט במחוז לצוות על העברת תביעת המבקשים כאמור, ובוודאי שיכול היה להעלות את הטענה ביוזמתו. נקבע כי אכן היה על הנשיא לשמוע את עמדת המבקשים בטרם מתן החלטה, ואולם נקבע כי במקרה דנא נרפא הפגם בכך שהמבקשים הגישו בקשה לביטול ההחלטה, בה שטחו את טענותיהם, וכן העלו את טענותיהם לפני בית המשפט המחוזי. נקבע כי מכל מקום, גם אם נפגעה זכותם הדיונית של המבקשים, לא הייתה כל פגיעה מהותית בהם, שכן תביעתם עתידה להתברר לגופה. בעקבות פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.

המבקשים מתארים את האירוע בו מצא המנוח את מותו. לדבריהם, התביעה שביסוד בקשתה היא התביעה השנייה שהגישו; תביעה קודמת הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, נדונה ואף נקבעה להוכחות, אך הופסקה בנסיבות שנוצרו והוסכם שאם תחודש בתוך שנה המשיבה 1 לא תעלה טענת התיישנות, וכך עשו המבקשים. המבקשים טוענים עוד שהמשיבה 1 התנהלה באופן שגרם לעיכוב ולסחבת בניהול התביעה, עד שבמפתיע התקבלה החלטת נשיא בית משפט השלום מיום 3.9.2012 אותה ביקשו לבטל, לשווא. המבקשים חוזרים על טענתם לפיה החלת חוק הנזיקים על תביעתם היא שגויה. לאור השתלשלות ההליכים טוענים המבקשים שההחלטה להעברת התביעה בטלה ומבוטלת ו/או ראויה לביטול בשל חובת הצדק. זאת, גם בשל מתן ההחלטה ללא שמיעתם. לדברי המבקשים, מכוח עקרונות יסוד בנוגע לזכות השמיעה של הצד העלול להיפגע מהחלטה, לא ניתן היה לדון ולהכריע כאמור ללא קבלת עמדתם. לטענתם, הפגם של אי שמיעתם לא נרפא. המבקשים טוענים גם כי טענותיהם בנוגע להתנהלות המשיבה כלל לא זכו להתייחסות בית המשפט. לדעת המבקשים, אם התביעה תישאר בבית משפט השלום בנצרת ותהיה בכך פגיעה דיונית בזכות המשיבה, לא תיווצר כל פגיעה מהותית.

6.

עוד טוענים המבקשים כי מתן ההחלטה ביוזמת נשיא בית משפט השלום היא בעניין של סמכות מקומית, ניתנה בטעות ובאופן לא ראוי ואין להכשירה, ולכן יש להחזיר את התביעה לבית משפט השלום בנצרת. לטענתם, אם המשיבה 1 סבורה שיש להעביר את התביעה לבית משפט השלום במחוז דרום, רשאית היא להגיש בקשה בנושא. לדעת המבקשים, אין מדובר בהנחיה מנהלית, אלא בהעברה המחויבת בירור והכרעה משפטית בנוגע לתחולת הוראת החוק על התביעה שהגישו. המבקשים מציינים כי הסמכות של נשיא בתי המשפט שנקבעה בסעיף 9(ב) לחוק הנזיקים חלה רק לגבי נשיא בתי המשפט אליו מועבר הדיון.

7.

לגופו של עניין טוענים המבקשים כי הוראת סעיף 5ב1 לחוק הנזיקים אינה ישימה בעניין: המעבר במחסום ארז אינו מופעל על ידי צה"ל, ומדובר באירוע אזרחי ללא כל היבט ביטחוני, צבאי או מלחמתי. לדבריהם, קביעת בית המשפט כי לאירוע יש טעמים ביטחוניים, בטעות יסודה. לטענת המבקשים, אף אם חל על התביעה הסעיף האמור, הרי שלאור התנהלות המשיבה 1 אשר עשתה כל שניתן כדי לעכב את הדיון בתביעה, אולי במתכוון, אין להתיר את העברת התביעה למחוז דרום. לדברי המבקשים, העברת התביעה תפגע בהם באופן ברור וקשה והבקשה מעוררת עניין ציבורי.

8.

עיינתי בחומר ושבפניי, שקלתי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין. מעבר לכך, גם לגופו של עניין סבורתני כי צדקו הערכאות דלמטה כשקבעו שיש להעביר את התביעה שהגישו המבקשים לבית המשפט במחוז דרום, כנדרש על פי סעיף 5ב1 לחוק הנזיקים:

" 5ב1. תובענה כאמור בסעיף 5א, וכן תובענה כאמור בסעיף 5ב לרבות בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה, יוגשו לבית המשפט המוסמך במחוז הקרוב ביותר למקום המעשה שבשלו תובעים, מבין המחוזות ירושלים והדרום".

יש לדחות בהקשר זה את טענת המבקשים לפיה החלת חוק הנזיקים האזרחיים על תביעתם היא שגויה. במקרה דנן, מות המנוח אירע בנסיבות טרגיות, כשביקש להגיע לעבודתו ולעבור לשם כך במעבר ארז המוחזק על ידי כוחות הביטחון הישראלים. משכך, תביעת המבקשים אינה אלא תובענה "נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על-ידי צבא הגנה לישראל ...", וככזו, חל עליה סעיף 5א לחוק הנזיקים:

" 5א. תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על-ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה - תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה: ... ".

טענת המבקשים אפוא לפיה מדובר באירוע אזרחי ללא כל היבט ביטחוני, היא טענה מיתממת בנסיבות העניין נוכח המציאות הקיימת באזור.

9.

זאת ועוד, יש לדחות גם את יתר טענות המבקשים בנוגע לאופן בו התקבלה ההחלטה להעביר את התביעה לדיון במחוז דרום. אני מאמצת את נימוקי בית המשפט המחוזי לעניין סמכות נשיא בית משפט השלום ליתן את ההחלטה להעביר התביעה לידי מחוז דרום, וכן, את נימוקיו באשר לפגם שנרפא בשמיעת טענות המבקשים, הן במסגרת בקשתם לביטול ההחלטה והן במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין בהן מתגלגלת התביעה שנים מספר בבתי משפט שונים, יש לקוות כי בעלי הדין, והמשיבה 1 במיוחד, ישכילו לפעול באופן שיאפשר לבית המשפט אליו תועבר התביעה, לדון בה ביעילות ובמהירות עד לסיומה.

כאמור, תביעת המבקשים תועבר למחוז דרום לטיפול הנשיא א' דורון שיחליט היכן תתנהל התביעה ובפני איזה מותב.

הבקשה נדחית. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.