רע"א 7932/12 כלל פיננסים בטוחה ניהול והשקעות בע"מ נ. ריטה מיכאלביץ

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תובענה נגד המבקשים ואחרים על סך של כ-1.6 מיליון ש"ח, שבגדרה עתרה להשבת כספים שהעבירה למר תמיר פייגנבוים (להלן: פייגנבוים ) לשם השקעה בשוק ההון, בטענה כי הוא ואחרים גזלו את כספה.

1.

במסגרת ההליך, הגישה המשיבה בקשה להגשת ראיות נוספות: חוות דעת של פרופ' דן גלאי בדבר אחריות המבקשת ברע"א 7932/12 (להלן: כלל ) למעשי פייגנבוים, ומסמכים שהוגשו בתיק פלילי שהתנהל נגד פייגנבוים. בנוסף היא עתרה לקבל לידיה חשבונות של פייגנבוים שהוחזקו אצל כלל, ולא הועברו לה בטענת חיסיון. בית משפט השלום (כב' השופטת ח' ינון ) נעתר לבקשותיה של המבקשת באופן חלקי: בית המשפט דחה את הבקשה לצירוף חוות דעת מומחה בדבר אחריות כלל, התיר לצרף אך ורק את הכרעת הדין וגזר הדין בהליך הפלילי שנוהל נגד פייגנבוים (ולא את המוצגים בתיק), והתיר את הגשת החשבונות של פייגנבוים המוחזקים אצל כלל.

2.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו, והתיר להגיש את חוות דעת של פרופ' גלאי בנוגע לאחריות כלל. בהחלטתו, עמד בית המשפט המחוזי על כך שהחלטתו של בית משפט השלום נעדרה הנמקה מספיקה. אשר לבקשה לצירוף המוצגים מהתיק הפלילי המתנהל נגד פייגנבוים, ביטל בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום והחזיר אליו את הדיון בה לשם בחינת סוגיות שונות של סודיות ופגיעה בפרטיות.

3.

מכאן בקשות רשות הערעור שלפניי – שבהן החלטתי לדון במאוחד. המבקשת ברע"א 8041/12 טוענת כי החלטת בית המשפט המחוזי להתיר את צירוף המסמכים החדשים, בשלב מאוחר בדיון – לאחר שהמשיבה כבר נחקרה על-ידי שלושה מהנתבעים העיקריים, תביא לסרבול ההליך ולפגיעה קשה בעניינם של בעלי הדין האחרים. לגופם של דברים נטען כי חוות הדעת שצירופה הותר היא פסולה, שכן היא "פוסקת" בעניינים המסורים לשיקולו הבלעדי של בית המשפט. בבקשה, עומדת המבקשת על התנהלותה הדיונית הלקויה של המשיבה, שמביאה לעיכוב ההליך ואף נגועה בחוסר תום לב. המבקשת ברע"א 7932/12 טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא הגשת ראיות נוספות. לדבריה, החלטת בית משפט השלום מנומקת ונכונה, ולא היה מקום לקבל את חוות הדעת כראיה במשפט, שכן מדובר בחוות דעת הכוללת קביעות משפטיות שנועדו להחליף את שיקול דעתו של השופט היושב בדין בסוגיות העומדות להכרעתו. עוד נטען כי המשיבה צירפה את חוות הדעת מבלי שניתן אישור לכך, וזאת בניגוד לדין. המבקשת מדגישה את השלב המאוחר שבו הוגשה הבקשה לצירוף הראיות, זמן רב לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וחקירת עדים, מבלי שניתן כל טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. עוד נטען כי חוות הדעת הייתה בידיו של בא-כוחה הקודם של המשיבה חודשים רבים לפני המועד שבו הוגשה הבקשה לצרפה. לדברי המבקשת, צירוף חוות הדעת בשלב זה יביא למעשה להתחלת ההליך מחדש – הגשת תצהירי עדות ראשית, העדת העדים מחדש וכן הלאה.

4.

דין הבקשות להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשות שלפניי אינן מעלות שאלה מעין זו, ואף לא נטען כך על-ידי מי מהמבקשות. גם אם אניח לטובת המבקשות כי נפלה טעות בהתערבות בית המשפט המחוזי בשיקוליה של הערכאה הדיונית (ואינני נוקט עמדה לגופם של דברים), אין בכך בלבד כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (השוו: רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע "מ (31.10.2005)). למותר לציין כי המבקשות תוכלנה להעלות בפני בית משפט השלום את כל טענותיהן בנוגע לעיכוב שנגרם להתקדמות ההליך בעקבות התנהלותה הנטענת של המשיבה, כמו גם ביחס למשקל שיש ליתן לחוות הדעת שהוגשה.

הבקשות נדחות אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.