רע"א 7939/98 בוריס זיסלין נ. יעקב הראל, ד"ר

המבקשים חתמו עם המשיב על הסכם לרכישת דירתו, אולם על אף שעמדו בכל תנאי החוזה, סירב המשיב לפנות את דירתו, כיוון שטרם קיבל חזקה בדירה שרכש הוא מצד ג'. המבקשים נאלצים להתגורר בדירה שכורה, ולשלם הן משכנתא והן שכר דירה.

בית המשפט המחוזי בנצרת פסק לטובת המבקשים, תוך ציון כי מדובר ב"עניין פשוט מאוד" של אי כיבוד הסכם על ידי הנתבע, אך הורה על עיכוב ביצוע פינוי הדירה. על כך הגישו התובעים - המבקשים כאן - בקשה לרשות ערעור. בפני בקשתם לפטור מאגרה וערבון.

בנסיבות שתוארו, נראה לי כי המבקשים עברו את המשוכה של סיכויי זכיה.

אשר ליכולתם הכלכלית של המבקשים:

לבקשה שהוגשה לבית המשפט לא צורף תצהיר המבקשים, ולא צורפה תעודה מאת לשכת הסיוע המשפטי, אף על פי שלמבקשים ניתנה הזדמנות לצרפה בהחלטת הרשמת מיום 31.12.98.

המבקשים עלו לארץ לפני שמונה שנים. על פי האמור בבקשת רשות הערעור, המבקש 1 מקבל הבטחת הכנסה בסך 2,200 ש"ח, והמבקשת 2 משתכרת כ1,000- ש"ח. הם נושאים בנטל תשלום של 1,600 ש"ח, דמי שכירות ומשכנתא. המשיב בתגובתו לא טען כי יכולתם הכלכלית של המבקשים גבוהה.

על פי פסק הדין קמא, חוייב המשיב לשלם למבקשים סכומים של אלפי דולרים (לאחר קיזוז התשלום האחרון שעל המבקשים לשלם עם קבלת החזקה בדירה), אשר על פי החלטת בית המשפט קמא על עיכוב ביצוע פסק הדין, טרם שולמו למבקשים. התוצאה היא שאם יחוייבו המבקשים בהוצאות הליך זה, ניתן יהיה לקזזן כנגד חובו של המשיב אליהם.

בהתחשב באפשרות הקיזוז כאמור, ובמצבם הכלכלי של המבקשים שהמשיב אינו כופר בו, אני פוטרת אותם מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.