פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7970/08
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשת:
רחל ולד פריבוט
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד איתן חסון
2. עו"ד אילנה עניה חסון
3. עו"ד ישראל ליברובסקי
4. עו"ד דן פרידמן
5. עו"ד רפאל מוזס
6. בני דמתי
7. דמתי ייזום והשקעות בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בפתח תקוה שניתנה ביום
3.7.08 ע"י כב' השופט אילן שילה בתיק 3515-10-07
בשם המבקשת:
עו"ד אראל נסים
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד אילנה עניה חסון
בשם המשיב 3:
עו"ד קרן שלף
בשם המשיבים 5-4:
עו"ד אסתי קוך; עו"ד
מירב עבאדי
בשם המשיבים 7-6:
עו"ד יורם וסרצוג
החלטה
הבקשה שבכאן הועברה לטיפולי ביום 2.4.2009 ועניינה בשתי החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז (ע"א 3515-10-07) (כב' השופט א' שילה ) בהן נקבע כי על המבקשת לשלם הוצאות שנפסקו לטובת המשיבים 1 ו-2 (להלן – המשיבים ), כתנאי להמשך בירור הערעור.
1.
תמצית השתלשלות העניינים הצריכה לעניין היא זו: המבקשת הגישה לבית משפט קמא ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה (ת"א 4793/04) לפיו התקבלה תביעת שכר טרחה שהגישו המשיבים נגד המבקשת לאחר שכתבי הטענות שהגישה המבקשת (כתב הגנה בתביעה העיקרית, הודעות צד ג' וכתב תביעה שכנגד) נמחקו בשל אי-תשלום הוצאות שהושתו על המבקשת כתנאי להמשך ההליך. בפסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיבים (התובעים והנתבעים שכנגד) סך של 563,314 ש"ח וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 28,000 ש"ח. על פסק דין זה הוגש, כאמור, ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. לאחר מספר דחיות שנתבקשו ולאחר שבית משפט קמא התיר למבקשת להגיש כתב ערעור מתוקן, שבה המבקשת וביקשה לתקן את כתב הערעור בשנית. רשם בית המשפט המחוזי, (כב' השופט מ' יפרח ), קבע כי המבקשת תוכל להגיש הודעת ערעור מתוקנת בשנית בתנאי שתישא בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ש"ח. עקב תקלה לא הומצאה החלטה זו למבקשת, והשופט א' שילה
האריך את המועד לתיקון כתב הערעור, בכפוף לתשלום ההוצאות שנקבעו ועוד הורה כי עם הגשת הודעה מטעם המבקשת בדבר תשלום ההוצאות, ייקבע מועד לשמיעת הערעור. החלטה זו (להלן - ההחלטה הראשונה) ניתנה ביום
3.7.2008.
2.
כחודשיים לאחר מכן, ביום 2.9.2008, הגישה המבקשת בקשה (בתגובה לבקשת המשיבים כי הערעור ייקבע לשמיעה) שלא לקבוע מועד לשמיעת הערעור והודיעה על כוונתה להגיש ערעור על ההחלטה הראשונה, בטענה שזו ניתנה בחוסר סמכות. כמו כן הגישה המבקשת באותו מועד בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הראשונה. בעקבות הבקשות המפורטות לעיל, קבע בית-המשפט ישיבה במעמד הצדדים (הישיבה מיום 10.9.2008) ובה ניתנה על ידו ההחלטה כדלקמן:
"נראה שנפלה טעות אצל ב"כ המערערת, הסבור שדין ההתנאה שהתנה בימ"ש קמא, שעליה הוא מערער, כדין התנאת ההוצאות שקבע רשם בימ"ש זה בקשר עם בקשת המערערת לתיקון כתב הערעור.
הבנתי מב"כ המערערת, כי אין בדעתו לשלם את ההוצאות בגין תיקון כתב הערעור, וכדי בדעתו להגיש ערעור על ההתנאה שהתנה כב' הרשם.
ב"כ המערערת ביקש את עיכוב הביצוע של ההחלטה שלי (ההחלטה הראשונה – א.ח ). לא התקבל עיכוב ביצוע של החלטת כב' הרשם, בעניין תיקון כתב הערעור ולא צורף תצהיר לבקשה שהוגשה אלי. בנסיבות אלה אני מורה, כי אם ישלם את ההוצאות הקשורות בבקשתו לתיקון כתב הערעור בתוך 14 יום מהיום – יימחק כתב הערעור".
(להלן – ההחלטה השניה )
3.
כנגד החלטה זו, בשילוב עם ההחלטה הראשונה, מכוונת בקשת רשות הערעור שבפני. כמו כן הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם, שנמחקה ביינתים לבקשת המבקשת ביום 11.2.2009.
על פי הודעת המשיבים מיום 7.1.2009 ביצעה המבקשת
את ההחלטה השניה של בית משפט קמא בכך שביום 14.11.2008 ששילמה להם סך של 4,620 ש"ח, בהתאם להחלטה. על כן, לטענת המשיבים מדובר בבקשה תיאורטית הנוגעת להחלטות דיוניות שבוצעו ויש לדחותה.
4.
דין הבקשה להידחות. הטענות המועלות בבקשה מתמקדות רובן ככולן בפגיעה "האנושה", כלשון המבקשת, בזכות הגישה לערכאות הנובעת מעצם התנאת הדיון בערעור בתשלום הוצאות ועל הנזק האדיר שייגרם אם תעמודנה החלטות אלה בתוקף. ספק רב בעיני אם יש ממש בטענה זו לגופה, נוכח התנהלות המבקשת לאורך כל ההליכים בפרשה זו. מכל מקום, צודקים המשיבים בטענה כי מששולמו ההוצאות ונסללה הדרך לשמיעת הערעור המתוקן לגופו, הבקשה שבפני הפכה תיאורטית ואין צורך להידרש אליה (ראו: רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה בע"מ נ' רואה חשבון גבי טרבלי, הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ , פ"ד נז(5) 481 (2003)).
אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין של המשיבים 1 ו-2 יחד, בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב בניסן, תשס"ט (6.04.2009).
ש ו פ ט ת