רע"א 7979/10 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה א' שילה והשופטות מ' נד"ב ו- א' דודקביץ ) ברמ"ש 736-11-07 מיום 10.10.2010 לפיו התקבלה בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב 1 על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא מיום 16.9.2007.

1.

בין הצדדים - אחים - התנהלו מספר הליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא הנוגעים למחלוקות שהתגלעו ביניהם באשר לחלוקת הרכוש שהותירו הוריהם לאחר מותם. בין היתר מדובר בנכס דלא ניידי המצוי ברעננה (להלן: הנכס ). אחת מן התביעות שנדונו לפני בית המשפט לענייני משפחה הייתה תביעתו של המשיב 1 בה עתר, בין היתר, לפירוק השיתוף בנכס ולמתן צו שיורה על פינויו של המבקש מן הנכס.

2.

ביום 25.4.2007 ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (השופט ד' גדול ) פסק דין בהליכים שהתנהלו בין הצדדים למעט לעניין תביעת המשיב 1 - לגביה ניתנה החלטה. במסגרת ההחלטה, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לתביעה לפירוק השיתוף בנכס, והורה לצדדים להגיע להסכמה באשר לזהותו של השמאי שישום את הנכס. כמו כן נדרש בית המשפט לענייני משפחה לצו שהתבקש לפינוי המבקש וקבע כי המדובר בתביעה מוקדמת. כך נאמר, בהקשר זה, בהחלטה:

"כבר למדנו לא אחת בפסיקה כי בעלים של חלקים בלתי מסוימים במקרקעין לא יכול לעתור לסלק ידו של בעלים אחר השווה לו במעמדו הקנייני (גם אם חלקיו פחותים). (ראו לעניין זה ע"א 458/82 וילנר נ. גולני ואח' פדי מב(1) עמ' 49 ) מכאן שתביעת הפינוי כנגד ד' מוקדמת. זו תוכל להתברר רק אם וכאשר יזכה י' במלוא זכויות הקנין, לאחר שימונה שמאי, וי' ירכוש בכסף מלא את זכויותיו של ד', שכן ד' הרשום כיום כבעלים של חלק בלתי מסוים יזכה אוטומטית מעבר לבעלותו הקניינית גם להגנת חוק הגנת הדייר (סעיף 33 לאותו חוק). על י' יהיה להתגבר על מכשול זה, מכשול לא פשוט" (סעיף 24 להחלטה).

3.

ביום 16.9.2007 ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת לאחר שהוגשה חוות דעת שמאית באשר לשווי הנכס ולאחר שהתגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות, ובהן מחלוקת באשר למעמדו של המבקש באשר לנכס. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המשיב 1 כי יש להורות על מכירת הנכס כנכס פנוי ללא מתן זכויות עודפות למבקש תוך שהוא מציין כי קבלת עמדתו של המשיב 1 כמוה כשינוי מהותי בהחלטתו מיום 25.4.2007 בה נקבע "חד משמעית" כי המבקש יהיה זכאי להגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר ).

4.

על החלטה זו הגיש המשיב 1 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגדרה טען, בין היתר, כי ההתייחסות למעמדו של המבקש במסגרת ההחלטה מיום 25.4.2007 נעשתה אגב אורחא, בשים לב לקביעה המפורשת כי התביעה לפינוי המבקש הינה מוקדמת והיא תוכל להתברר רק אם המשיב 1 ירכוש את מלוא זכויות הקניין לאחר שימונה שמאי.

5.

ביום 10.10.2010 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מקבל את טענת המשיב 1 לפיה הדברים העוסקים במעמדו של המבקש כדייר מוגן הם אמרת אגב. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי שאלת מעמדו של המבקש, שטרם הוכרעה, תידון במסגרת פירוק השיתוף.

6.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי טעה כשפסק כי קביעות בית המשפט לענייני משפחה באשר למעמדו כדייר מוגן מהוות אמרת אגב. בהקשר זה מפנה המבקש להחלטות מאוחרות של בית המשפט לענייני משפחה, לרבות להחלטה מיום 16.9.2007 הנזכרת לעיל, וטוען כי מהחלטות אלה עולה כי בית המשפט לענייני משפחה עצמו סבר כי הקביעות באשר למעמדו הינן קביעות לגופם של דברים ולא אמרות אגב. כמו כן, טוען המבקש כי לא ניתן להפריד בין הכרעת בית המשפט לענייני משפחה כי התביעה לפינויו מוקדמת לבין קביעתו לפיה רכישת חלקו על ידי המשיב 1 תצטרך להיעשות בשים לב להגנה המוקנית לו לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

7.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, סבורני כי יש לדחותה אף ללא קבלת תגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. הטענות בבקשת רשות הערעור שלפניי המתמצות בסוגיית פרשנותה של החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 25.4.2007, ובפרט במשמעות אמירותיו של בית המשפט באשר לזכויות המבקש מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אינן חורגות מגדר עניינם של הצדדים, ועל כן לא קמה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אוסיף כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה בגדר סוף פסוק מבחינתו של המבקש, במובן זה שטענתו לפיה הוא זכאי להגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר - על ההשלכות הנובעות מכך

- תידון לגופה קודם שיורה בית המשפט על פירוק השיתוף.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.