רע"א 8000/06 הרב דניאל ביטון נ. חברת העובדים השיתופית הכלכלית בארץ ישראל

1.

במסגרת תובענה המתבררת בבית המשפט המחוזי (לפני כב' השופט מ' דרורי) נדונה בקשת ביניים של המשיבים בהליך למחיקת משכנתא על הנכס המוכר כ"בית שטראוס". בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו (החלטה מיום 27.7.06, להלן: ההחלטה) תוך שהוא קובע חלופות אחרות (בערך נמוך יותר), כבטוחות לטובת המבקשים במקום המשכנתא על "בית שטראוס". בין החלופות - ערבות בנקאית על סכום מסוים. בהחלטת בית המשפט קמא נקבע עוד, כי המשיבים יוכלו להמיר בעתיד בטוחה זו של ערבות בנקאית

בנכס נדל"ן אחר, כבטוחה. בהמשך לכך הוגש על-ידי המבקשים רע"א 8000/06. בבקשה זו השיגו המבקשים על החלק בהחלטה בו ניתנה האפשרות להמיר בעתיד את אחת הבטוחות שנקבעו (להבדיל מן החלק בו נקבע כי יש להסיר את המשכנתא מ"בית שטראוס", ושחלופו בבטוחות אחרות).

2.

במקביל, נמשכו ההליכים בבית משפט קמא וביום 14.12.06 ניתן פסק-דין הדוחה את התובענה כנגד משיבים 3-1 (להלן: פסק הדין), נוכח העובדה שהיו מלכתחילה צד להליך רק בגין זכויותיהם ב"בית שטראוס", בטוחה שהוחלפה בבטוחות אחרות בהחלטה מיום 27.7.06. פסק-דין זה ניתן בהסכמת המבקשים.

3.

על רקע זה, אעבור לבקשות שלפני: המבקשים ברע"א 8000/06 שהם גם המערערים בע"א 718/07, מבקשים איחוד הדיון בהליכים נוכח זהות הסוגיות. זאת ועוד, נטען כי ככל שהחלטת בית משפט קמא מיום 27.7.06 הינה "החלטה אחרת", הרי שניתן להשיג עליה במסגרת פסק הדין הסופי שניתן ביום 14.12.06 וניתן אפוא למחוק את רע"א 8000/06 מן המרשם ולדון רק בע"א 718/07.

4.

המשיבים 3-1 הסכימו לבקשה לאיחוד הדיון, אולם טענו כי יש למחוק על הסף את שני ההליכים כהליכי סרק. לטענה אחרונה זו הצטרפה גם משיבה מס' 4. הטעם לעניין המחיקה הינו כי למעשה מ דובר

בהליכים מיותרים: רע"א 8000/06 בא להשיג, כאמור בו, רק על ההחלטה לאפשר להמיר אחת מן הבטוחות בעתיד – הערבות הבנקאית – בנכס נדל"ן, ולא השיג על ההחלטה להחליף את הנכס העיקרי שהיה משועבד – "בית שטראוס" - בחלופות אחרות. השגה זו תיאורטית באופיה שכן המשיבים טרם פעלו בנדון ולא החליפו את הבטוחות כאמור. רק אם יעשו כן, יהא טעם בהשגה זו. מכאן שרע"א 8000/06 מיותר לשיטתם. זאת ועוד, גם ע"א 718/07 דינו להימחק. לטענתם, ערעור זה הינו אמנם על פסק הדין מיום 14.12.06 בכל הנוגע לסיום ההליכים כנגד משיבים 3-1, אולם עיון בו מגלה כי אין בו כל השגה על עצם דחיית ההליך כנגד משיבים אלו - דחיה שבאה בהסכמת המבקשים – אלא השגה על החלטת בית המשפט מיום 27.7.06 בעניין זכותם של המשיבים להמיר בעתיד בטוחה, השגה שכאמור אינה אלא תיאורטית. מכאן שנשמט הבסיס הן תחת בקשת רשות הערעור והן תחת הערעור.

5.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש להורות על מחיקת רע"א 8000/06 והותרת ע"א 718/07 על כנו. נקודת המוצא להחלטתי זו הינה כי אין עילה למחיקת רע"א 8000/06 בהיותו תיאורטי. ער אני לקושי שבטיעוני המבקשים בנדון, בייחוד נוכח החלטת בית המשפט קמא מיום 21.9.06 בה הובהר (פסקה 8) בפירוש כי אם אכן יבוצע שחלוף של הערבות הבנקאית בנכס נדל"ן, "למבקשים תהיה אז זכות להעלות את מלוא טענותיהם, ללא הגבלה". עם זאת, קושי זה אין בו כדי להביא למחיקת ההליך על הסף לפני רשם בית משפט זה והוא יכול היה להתברר כטענה מטעם המשיבים במסגרת הדיון ברע"א 8000/06.

6.

על רקע זה

עולה שאלת היחס בין ע"א 718/07 לבין רע"א 8000/06. מקובלת עלי הטענה לפיה החלטת בית המשפט קמא מיום 27.7.06 הינה "החלטה אחרת", בוודאי בכל הנוגע לחלק עליו ביקשו המבקשים להשיג. ברגיל, הכלל הינו כי פסק הדין הסופי "בולע" את החלטות הביניים שניתנו בעניינו ומקים עילת ערעור גם עליהן במסגרת הערעור על פסק הדין. כך אפילו, במצב בו רשות ערעור נדונה ונדחתה טרם מתן פסק הדין ובעל דין מבקש לטעון לעניין זה שוב במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (ראו תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכן רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003) והשוו גיא שני, "רשות לערער על בקשת רשות לערער (ב"גלגול שני"): דין מצוי דין מוצע ודין רצוי בסוגית הערעור על "החלטה אחרת"", עיוני משפט ל' 71, 114-108 (2006)). קל וחומר שכך הדבר, אם רשות הערעור טרם נדונה והוגש ערעור על פסק הדין הסופי. כלום ע"א 718/07 "בלע" את בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים במסגרת רע"א 8000/06? תשובתי לשאלה זו היא בחיוב. פסק הדין מיום 14.12.06, נשוא ע"א 718/07 בא עקב כך שהסעד העיקרי כנגד משיבים 3-1 נתייתר, נוכח החלטת הביניים שאפשרה המרת השעבוד על "בית שטראוס", בבטוחות אחרות. נכון הדבר כי הנושא שנדון ברע"א 8000/06 חרג במידת מה מעבר לכך, שכן המבקשים דהתם מיקדו טענותיהם לא בקביעה כי השעבוד על "בית שטראוס" יוסר כנגד חלופות אחרות, אלא בכך שבית המשפט קמא איפשר להמיר בעתיד את אחת הבטוחות החלופיות בבטוחה אחרת, אולם לדעתי אין בנתון זה בכדי לשנות מן הקשר שבין פסק הדין להחלטת הביניים, בעיקר נוכח העובדה כי יש לראות חלק זה של החלטת בית המשפט קמא כיסוד מיסודות הקביעה בהחלטה מיום 27.7.06 ולפיה משיבים 3-1 יכולים להמיר את המשכנתא על "בית שטראוס" בבטוחות בעלות ערך נמוך יותר, וממילא ליתר את התובענה כנגדם.

7.

ודוק: ער אני לכך כי קיים הבדל מסוים בין הילך הטיעון ברע"א 8000/06 לבין ע"א 718/07. קיימת אי בהירות מסוימת בטענות המבקשים בהליכים אלו, כמו גם בתגובתם לבקשה שלפני. כך הדבר, שכן בעוד שמודגש ברע"א 8000/06 (בפסקה 35 לבקשה) כי השגתם הינה אך על ההחלטה לאפשר שחלוף של אחת מן הבטוחות החלופיות שנקבעו בעתיד, מוסבים עיקר הנימוקים הן ברע"א 8000/06 ובעיקר בע"א 718/07, על ההחלטה לאפשר החלפת הבטוחה המרכזית - "בית שטראוס" – בבטוחות אחרות. עם זאת, לא מצאתי בנתון זה בכדי לשנות ממסקנתי דלעיל, מבלי שיהא בכך משום עמדה לגבי סיכוייו של ע"א 718/07 במצב דברים זה.

9.

התוצאה היא כי רע"א 8000/06 תימחק וע"א 718/07 ימשיך להתברר כסדרו. אין צו להוצאות בהליך זה. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.