רע"א 8037/11 הרווה לוי נ. אלן סולומון מורסיאנו

1.

לאחר החלטתי מאתמול, הגישו המבקשים שני קלסרים של מסמכים בהם עיינתי, ולאחר עיון בהם, איני רואה מקום לקבל את בקשת רשות הערעור וממילא אין מקום לבקשת עיכוב הביצוע.

2.

כיוון שהמבקשים יצרו לחץ זמנים שאין לו הצדקה, כמפורט בהחלטתי מאתמול, אומר דבריי בקיצור לשון.

3.

התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ועמה הבקשה לסעד זמני, הוגשה בשיהוי ניכר. מחקירתו של המבקש בבית המשפט המחוזי (נספח 18 למסמכים שהוגשו היום), עולה כי עוד ב- 2.7.2010 קיבל המבקש בפריז את מסמכי הבקשה למימוש משכנתא, ואולם התביעה לבית המשפט המחוזי הוגשה רק ב- 22.6.2011 (נספח 6 למסמכים). בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין זו התנהגות ההולמת אדם המבקש לטעון (כפי שטוענים המבקשים בפניי) כנגד תוקפו של מסמך באמצעותו ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל (רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק המזרחי , פסקה 27 (טרם פורסם, 20.9.2011)). כפי שציין בית המשפט המבקשים פנו בתביעה רק לאחר שהוצא הצו לפינוי הדירה.

4.

הטענה כי לא הייתה הלוואה אינה נראית לכאורה בעלת סיכויים טובים נוכח המסמכים החתומים. הנטל על המבקשים להניח תשתית בדבר קיומה של זכות הראויה להגנה.

5.

בסעיף 8 לפסק הדין מצוין כי טענת פרעתי נדחתה על ידי יו"ר ההוצאה לפועל. בהודעה שהוגשה היום כותבים המבקשים כי רשם ההוצאה לפועל לא דן בטענת פרעתי לגופא, כיוון שהמבקשים הגישו את התביעה. מכאן עולה כי המבקשים טוענים שנפלה בעניין זה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי. ואולם, גם אם אניח שכך הוא, בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי מקומה של טענת פרעתי איננו בפני בית המשפט כי אם בפני ראש ההוצאה לפועל. לכאורה אומר, בלי לקבוע מסמרות בדבר, כי מכל החומר המונח בפניי לא עולה שהמבקשים אכן פרעו את ההלוואה. גם בהקשר זה, אפנה לחקירתו של המבקש (נספח 18 לבקשה), שם אמר המבקש כי אף פעם לא אמר כי אינו חייב למשיב את הסכום של 450,000 יורו.

6.

על כל אלה אוסיף, כפי שעלה מחקירת המבקש, כי הוא ומשפחתו מתגוררים בצרפת, ושם לומדים ילדיהם. ממילא אין המדובר בפינוי מדירת מגורים.

7.

בקשת רשות ערעור ובקשת עיכוב הביצוע נדחות.