רע"א 8043/98 קלוד גולדקרנץ נ. הר קל חברה לבנין בע"מ

המבקשים הגישו תביעת פיצויים לבית משפט השלום בתל-אביב, כנגד החברה לבנין ונכסים מישור החוף בע"מ, והמשיבה צורפה כצד שלישי לתובענה. עיקר תביעתם של המבקשים נגעה לפיצוי בגין ליקויי בניה, ואיחור במסירה של דירה שרכשו מן החברה באילת. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע פיצויים למבקשים, בהם חויבה המשיבה.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על פסק הדין. טענה אחת של המשיבה היתה כי לא היה מקום לחייבה בתשלום מע"מ, שהוסף לסכום הפיצוי שנפסק למבקשים, שכן אין חיוב מע"מ באילת. טענה נוספת היתה כי יש להפחית את הסכומים שנפסקו למבקשים בגין רטיבות בגג.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור לענין תשלום המע"מ ופסק כי יש להפחית מסכום הפיצוי את סכום המע"מ בסך 5,389 ש"ח. בית המשפט דחה את הטענה לענין הרטיבות בגג. בית המשפט פסק לטובת המשיבה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 7,500 ש"ח ומע"מ, וזאת בהתחשב בכך ש"בערעור זה התנהלו כ3- ישיבות כאשר בא כח המערערת היה מוכן עוד בישיבה הראשונה לפנינו להסתפק בהפחתת סכום המע"מ ולוותר על יתר טענותיו."

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי. טענתם של המבקשים היא כי גובה ההוצאות שנפסקו לחובתם הוא מופרז, וכי טמון בהן יסוד "עונשי". כן טוענים המבקשים כי היה מקום לתת משקל בקביעת ההוצאות לכך שהטענה בענין המע"מ לא נזכרה בכתב הערעור ובעיקרי הטיעון של המשיבה, ולסכום שנפסק לטובת המשיבה. כן טוענים המבקשים כי לגוף הענין לא היה מקום להפחית את סכום המע"מ, שכן בית משפט השלום היה מודע לענין כשקבע את סכום הפיצוי.

לא ראיתי להענות לבקשה. לגופו של ענין, טענת המבקשים לענין החיוב במע"מ, נדונה בשתי ערכאות, ואין היא מעוררת שאלה משפטית עקרונית, שראוי שתתברר בפני ערכאה שלישית. גם ענין ההוצאות במקרה שלפנינו אינו מצדיק מתן רשות לערער על פי הכללים הנקוטים בידינו. (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, ר"ע 618/85 פרופ' ג'ון הול נ' פרופ' ישראל שצמן , פ"ד לט(4) 445)

הבקשה נדחית.