פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
8058/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
:
אלי בורוכובסקי
נגד
המשיב
:
עמירם פרידמן
בקשת
רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 13744/01
(ע"א 2024/01) מיום 11.10.01 שניתנה על-ידי כבוד השופטת מ' רובינשטיין;
ומיום 24.7.01 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ו' אלשייך
בשם
המבקש: עו"ד יחיאל כשר
בשם
המשיב: עו"ד עמיקם דרדיקמן; עו"ד
עליזה מזה
החלטה
המבקש חויב בפסק-דין שהעניק תוקף להסכם פשרה בתשלום סכום של 20,000 דולר למשיב. פסק-הדין הוגש לביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, תוך שהמשיב טוען, כי המבקש איחר מספר ימים בתשלום חלק מן הסכום שחויב לשלם, באופן שהקנס בגין איחורו - כמתחייב מפסק-הדין - מגיע לסכום של כ80,000- דולר. בקשה שהגיש המבקש להפסקת הליכי מימוש פסק-דין בטענה כי פרע את החוב, נדחתה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בצירוף בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל.
תחילה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. לאחר-מכן התקבלה טענת המבקש, כי יש לבטל את החלטת הדחייה מכיוון שניתנה מבלי לאפשר לו להגיב להתנגדות המשיב, ואף ניתן צו זמני המעכב את ביצוע פסק-הדין עד לבירור בקשתו. ברם, בסופה של הדרך ניתנה החלטה הדוחה את בקשת העיכוב.
ביני לביני הוטל עיקול על מרבית סכום החוב הנטען, שאף הופקד בקופת ההוצאה לפועל.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
נראה לי, כי בנסיבות העניין ראוי היה כי בטרם יימשכו הליכי הגבייה, יוכרע הערעור שהגיש המבקש, שטען, כאמור, כי פרע את החוב.
אני מקבלת איפוא את הערעור ומורה על עיכוב הביצוע כמבוקש, עד למתן פסק-דין בערעור.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסיקת הוצאות משפט.
ניתנה היום, ה' באדר תשס"ב (17.2.02).
ש
ו פ ט ת