פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8070/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
זהבה ציפל
נ ג ד
המשיבה:
סלביה אלוני, עו'ד
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 25863-03-11, כב' השופט הבכיר
ג' גינת
)
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 25863-03-11, כב' השופט הבכיר ג' גינת ), אשר מחק ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (34878/05, כב' השופטת הבכירה ח' ינון ), וזאת בשל אי-הגשת עיקרי טיעון.
2.
המבקשת והמשיבה הגישו לבית משפט השלום תביעות הדדיות זו כנגד זו. בית המשפט דחה את תביעת המבקשת, וקיבל את תביעת המשיבה.
המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי. הצדדים התבקשו להגיש עיקרי טיעון עד 14 יום עובר למועד הדיון. סמוך למועד שנקבע להגשת עיקרי הטיעון – ביקשה המבקשת לדחות את מועד הדיון בערעור. הבקשה נדחתה. ביום הדיון התייצבה המבקשת מבלי שהגישה עיקרי הטיעון. בשל כך הורה בית המשפט המחוזי למחוק את הערעור על הסף. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
במסגרת הבקשה נטען כי עיקרי הטיעון לא הוגשו במועד משום שהמבקשת, אשר לא הייתה מיוצגת, התקשתה להשלימם. לפיכך לא היה מקום למחוק את הערעור על הסף. כמו כן נטען כי המבקשת לא הבינה שבית המשפט עלול למחוק את הערעור, וזאת בהתחשב בכך שהיא הגישה זמן קצר קודם לכן בקשה לדחיית מועד הדיון.
3.
תקנה 446 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי "בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע - דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון". בהמשך לכך, תקנה 450(ד) מבהירה כי מערער שלא התייצב לדיון (ובענייננו: לא הגיש עיקרי טיעון במועד) – "יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט".
הנה כי כן, מאחר והמבקשת לא הגישה עיקרי טיעון במועד (ולמעשה לא הגישה אותם כלל), עמדו בפני בית המשפט המחוזי שלוש אפשרויות: בירור הערעור, דחיית הדיון למועד אחר, או מחיקת הערעור. הבחירה בין האפשרויות מושפעת מנסיבות המקרה הקונקרטי: לעיתים יש מקום לנקוט בגישה מתונה, שאיננה מביאה לכלל סיום הדיון ללא שמיעה, ולעיתים הנסיבות מצדיקות גישה קפדנית יותר.
במקרה דנא אינני רואה עילה מספקת להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי למחוק את הערעור. בין היתר, יש לשים לב לכך שכבר בפברואר 2013 הודיעה מזכירות בית המשפט המחוזי לצדדים כי הדיון יתקיים ביום 28.10.2013, והצדדים נדרשו להגיש את עיקרי הטיעון 14 יום עובר למועד הדיון. בית המשפט המחוזי דחה בקשה לשינוי מועד הדיון, אשר הוגשה בין היתר בלא תצהיר לתמיכה בעובדות, והבהיר כי הדיון יתקיים במועד. לכך יש להוסיף שמהחומר עולה אי-בהירות מסוימת לעניין ייצוגהּ של המערערת: המערערת טוענת כי היא לא הייתה מיוצגת בערעור. ברם בדיון בבית המשפט המחוזי הופיעה לצידה של המערערת עורך דין, ואף טען בשמה לפרוטוקול. משתמע גם כי אותו פרקליט ייצג את המערערת בהליכים שונים, למשל בבית המשפט השלום ובהליכי ביניים שונים בבית המשפט המחוזי. כך או כך, צירוף מכלול הנתונים מלמד שהמערערת לא הביאה טעם מספק לאי-הגשת עיקרי הטיעון. לפיכך לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי למחוק את הערעור (השוו: רע"א 207/89 זילבר נ' אל סייד
(18.07.1989)).
4.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א באדר ב' התשע"ד (23.3.2014).
ש ו פ ט