רע"א 8083/17 תומר גלילי נ. חיים שלג

1.

המבקש הגיש נגד המשיב 1 (להלן: החייב ) בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, נוכח קיומו של חוב חלוט, שלא שולם, בסך של 350,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע מועד לדיון בבקשה, אולם במועד הדיון התייצבו רק המבקש ובא כוחו וכן בא כוח כונס הנכסים הרשמי. בית המשפט דן בבקשה בלא נוכחותו של החייב, והחליט לתת צו לכינוס נכסי החייב. אשר לזהות המנהל המיוחד, לא נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקש למנות לתפקיד את בא כוחו, באשר לדבריו:

"לאחר ששמעתי את הצדדים ומבלי להטיל דופי במנהל המיוחד שהוא ב"כ המבקש, סבורני כי יש ממש בטענות ב"כ הכנ"ר כי בתיק זה בשים לב להעדר תגובה מטעם המשיב וליחסים הישירים שבין המבקש למשיב, יש מקום למנות בעל תפקיד ניטרלי. לפיכך, אורה על מינויו של עוה"ד רן מסיקה כמנהל מיוחד".

על כך בקשת רשות הערעור שלפני, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע רכיב זה בהחלטה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני רואה לנכון לדחותה ללא צורך בתשובה. בית משפט זה כבר קבע בעבר כי לבית המשפט שיקול דעת האם להיעתר לבקשת נושה בעניין זהות בעל התפקיד, והוא אינו חייב להיעתר לה [ראו החלטתי ברע"א 3388/16 דיסקין נ' לרר (9.6.2016)].

3.

בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בשניים: היעדר תגובה מטעם המשיב, והיחסים שבין הצדדים. לא ניתן לומר כי בהחלטה זו נפלה טעות המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה, בוודאי משאין כל טענה בדבר פגם שנפל בעצם מינויו של עו"ד מסיקה, כגון ניגוד עניינים, פעולה בניגוד לדין, קושי לבצע את התפקיד או כל פגם אחר.

4.

בנסיבות אלה, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.