רע"א 3388/16 רות דיסקין נ. אהרון לרר

1.המבקשת והמשיב היו בעבר בני זוג (ידועים בציבור). לפני כעשור נפרדו אולם המשיב המשיך לכלכל את המבקשת (לרבות תשלום סכום חודשי בסך של 20,000 ש"ח, מגורים בדירה בבעלותו של המשיב ושימוש ברכב שרכש עבורה). בשנת 2013 ערכו הצדדים הסכם המעגן את יחסיהם הכלכליים, לרבות תשלומים חודשיים של המשיב למבקשת. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 8.6.2014, אולם לטענת המבקשת, עוד לפני כן הפסיק המשיב לשלם את התשלומים החודשיים ונמנע מלשלם אף סכום כסף נוסף שהיה חייב לפי ההסכם, בנימוק שמצבו הכלכלי קשה.

2.ביום 15.12.2014 הגישה המבקשת בקשה לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל, אולם לטענתה, באפריל 2015 נעלמו עקבותיו של המשיב לאחר שיצא מהארץ ביאכטה שבבעלותו. משניסיונותיה של המבקשת לגבות כספים מהמשיב באמצעות תיק ההוצאה לפועל כשלו, הגישה ביום 7.9.2015 בקשה להכרזתו כפושט רגל ומתן צו כינוס. ביום 24.2.2016 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בה הורה, בין היתר, כי כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר ) ימונה לכונס הנכסים של המשיב וכי על הכנ"ר להמליץ על זהות המנהל המיוחד אשר יגיש דו"ח כעבור שלושה חודשים מיום מינויו.

3.בעקבות זאת, הגישה המבקשת בקשה למנות את בא כוחה, עו"ד ג' בלושטיין, למנהל המיוחד. הכנ"ר הגיב לבקשה תוך שהוא מציין כי "לא יתנגד למינוי ב"כ הנושה כבעל תפקיד. יחד עם זאת, ככל שבית המשפט סבור כי לאור אופי היחסים בין הצדדים יש למנות בעל תפקיד ניטרלי, מוצע למנות לתפקיד את אחד מעורכי הדין הבאים הנמנים על מאגר המנהלים המיוחדים מטעם הכונס הרשמי:...". לאחר מכן, נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו, ולפיה: "...בנסיבות תיק זה ולאור מערכת היחסים בין הצדדים, אין מקום למנות את ב"כ הנושה כבעל תפקיד. אני מורה על מינוי של עו"ד רן מסיקה לבעל תפקיד. מובן, כי ככל שהנושה סבורה כי ביכולתה לסייע לבעל התפקיד בכל הקשור לאיתור נכסי החייב שלטענתה מוחזקים בשרשור על ידי חברות זרות - היא תוכל לעשות כן."

4.המבקשת מלינה נגד החלטה זו באשר לטענתה, היא מנוגדת להלכה לפיה ככלל, נהוג למנות את ב"כ הנושה למנהל מיוחד, מתוך הנחה שזה יפעל בשקידה יתרה למימוש הנכסים ולגביית החוב, מטעמי יעילות ולשם קידום תכלית פירעון החוב. עוד נטען כי ההחלטה אינה מנומקת ואף שגויה לגופה.

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, סברתי כי דינה להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיב. כידוע, רשות ערעור על החלטה אחרת תינתן רק אם יש בה "כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). איני סבור כי המקרה דנן נכנס לגדר אחד מהקטגוריות הללו.

6.סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי משהוכרז חייב פושט רגל, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל; אם לא הציעו הנושים אדם כאמור או שהכנ"ר מתנגד להצעתם, יציע הכנ"ר לבית המשפט אדם אחר לתפקיד. לבסוף, ס"ק (ג) קובע כי בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן.

7.בענייננו, פעל בית המשפט המחוזי בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף האמור. לבית המשפט שיקול דעת האם להיעתר לבקשת הנושה בעניין זהות הנאמן והוא אינו חייב להיעתר לה. כדברי השופט (כתוארו אז) א' אורנשטיין בפר"ק (מחוזי ת"א) 9324-10-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קמן אחזקות בע"מ (11.11.2012), פס' 15: "ככלל, בית המשפט נוטה לכבד את רצון הנושה המובטח ולמנות כבעל תפקיד את המוצע על ידי אותו הנושה. עם זאת אין זה כלל בל יעבור וקיימות נסיבות בהן יסבור בית המשפט שיש לסטות מהכלל. כך למשל אם בית המשפט בדעה שיקשה על בעל התפקיד המוצע למלא את תפקידו" [השוו גם: פר"ק (מחוזי ת"א) 40721-09-12 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

(23.9.2012)].

במקרה דנן, בית המשפט נימק את החלטתו בטיב היחסים בין הצדדים, ולכן גם אין לומר כי נפל בהחלטה פגם של היעדר נימוק. אין בפי המבקשת כל טענה בדבר פגם שנפל בעצם מינויו של עו"ד מסיקה למנהל מיוחד, כגון ניגוד עניינים, פעולה בניגוד לדין, קושי לבצע את התפקיד או כל פגם אחר שעשוי לשמש יסוד לפסילתו מלכהן בתפקיד לו מונה, ואף הדגישה כי "לא נרמז דבר ביחס לעו"ד מסיקה". בנסיבות אלה, לא נפלה בהחלטה כל טעות המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה, ובוודאי לא "טעות משפטית קשה".

8.הבקשה נדחית. בהיעדר תגובה, אין צו להוצאות.