רע"א 809/13 ראובני טובה נ. מרים קוסטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.1.2013 (ת"א 12479-09-12), שניתנה על-ידי כב' השופטת א' דודקביץ .

2.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים. לתביעה צורפה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הבאים: פסיכיאטריה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה, אורתופדיה ואף-אוזן-גרון.

בקדם המשפט מיום 3.1.2013 מינה בית המשפט מומחית בתחום הנוירולוגיה, והורה למומחית, בין היתר, לחוות דעה בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים בנסיבות המקרה הנדון. על החלטה זו מבקשת המבקשת לערער.

3.

תמצית טענות המבקשת היא, כי לא היה מקום להפנות למומחית בנוירולוגיה שאלה בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים; כי בית המשפט כלל לא דן בבקשה למינוי מומחים נוספים; כי בית המשפט לא הדריך את המומחית שמונתה באשר לתחומי המומחיות הנוספים שאליהם עליה להתייחס; כי בית המשפט התעלם מהסכמת המשיבות, שניתנה בכתב ההגנה, למינוי מומחה בפסיכיאטריה; ומעל לכל – הטרוניה הבסיסית שבפי המבקשת היא, שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הנוספים לגביהם התבקשו מינויים.

המבקשת מפנה בבקשתה להחלטותיו של בית משפט זה, ומדגישה כי עולה מהן גישה ליברלית לבקשות למינוי מומחים רפואיים בתביעות שעל פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. במיוחד נסמכת המבקשת על פסק הדין ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012), (להלן: ענין פלונית ), שלטענתה עסק בפרשה דומה.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיבות, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

5.

נקודת המוצא של המבקשת, לפיה בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה למינוי מומחים נוספים, אינה במקומה. כל שנאמר בהחלטת בית המשפט מיום 3.1.2013 באשר לבקשה למינוי מומחים נוספים הוא שהמומחית בנוירולוגיה תחווה דעתה בדבר הצורך במינויים. אין לומר כי בכך נדחתה הבקשה למינוי אותם מומחים. אכן, בכך נבדל ענייננו מענין פלונית ,

שם ערך בית המשפט המחוזי דיון מפורט בשאלת הצורך במינוי מומחים בתחומים שונים (פרט לתחום הנוירולוגיה שבגדרו נעשה מינוי), והגיע למסקנה כי אין מקום במינוי כאמור, ורק נוכח בקשה לעיון חוזר התבקש המומחה שמונה להתייחס לצורך במינויים הנוספים. במצב דברים זה סברתי בענין פלונית כי הלכה למעשה הותיר בית המשפט את ההכרעה לגבי המינויים הנוספים בידי המומחה בנוירולוגיה.

זאת ועוד, בענין פלונית פירט בית המשפט המחוזי את השיקולים שעמדו ביסוד עמדתו הראשונית לפיה אין מקום למינויים הנוספים שהתבקשו, ומצאתי לנכון להתייחס לשיקולים אלה, שלא ראיתי לאמצם. פני הדברים במקרה דנא שונים בתכלית. אכן, בית המשפט המחוזי לא נימק בהחלטתו מדוע אין הוא ממנה מומחים נוספים כבר באותו השלב. ואולם, עיון בנתוני הפרשה דנא,

מצביע על כך שלכאורה אכן היה מקום להסתפק בשלב הראשון במינוי מומחית בתחום הנוירולוגיה, תחום המשיק, במידה זו או אחרת, ליתר התחומים שבהם התבקשו מינויים, באופן שהדיון בבקשה למינויים הנוספים ייערך לאחר קבלת חוות הדעת הנוירולוגית. מדובר בענין המצוי בלב לבו של שיקול דעתה של הערכאה המבררת ואין מקום להתערב בו.

אין כל פסול בבקשה שהיפנה בית המשפט למומחית שמונתה שתסייע לו בהחלטה על מינוי יתר המומחים. כאמור, פני הדברים בענין פלונית היו שונים בתכלית, שכן באותה פרשה נוצר חשש שההכרעה בענין מינוי מומחים נוספים הועברה הלכה למעשה למומחה, לאחר שבית המשפט הביע דעה נחרצת שאין מקום למינוי.

6.

נוכח האמור לעיל לא מצאתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור. סוגיית מינוי המומחים הנוספים עדיין תלויה ועומדת בבית משפט קמא ולא היה מקום להניח כי הבקשה בענין זה נדחתה ולפנות לבית משפט זה.

אוסיף, כי המבקשת נהגה שלא כדין כאשר, מבלי שניתנה לה רשות, צירפה תגובה לתשובת המשיבות לבקשת רשות הערעור. אמנם התגובה הוגשה במצורף לבקשה להתיר הגשתה, אך במהלך זה יש נסיון ברור לעקוף את הצורך בקבלת רשות להגיש תגובה לתשובה. גם מטעם זה מצאתי לנכון להורות כי המבקשת תישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבות בסך 3,000 ש"ח. סכום זה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום, ישולם לכל המאוחר עם סיום ההליך בבית משפט קמא וניתן יהיה לקזזו מהפיצוי שייפסק למבקשת, אם ייפסק, בכפוף לזכות המבקשת לפרוע חיוב זה במועד מוקדם יותר.