פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א 8098/01 - ב'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המערערים
:
1.
מאיר רחמים
2. אסתר רחמים
נגד
המשיב
ה :
ליגד השקעות ובנין בע"מ
בקשה
להקטנת ערבון
בשם
המערערים: עו"ד ינון מלמד
בשם
המשיבה: עו"ד אליעזר אשל
החלטה
בפניי בקשה להקטנת הערבון בבקשת הרשות לערער שבכותרת. כן מצויה בפניי בקשה להגשת ראייה נוספת במסגרת אותו הליך.
1.אפתח בבקשה להקטנת ערבון. במסגרת בקשת הרשות לערער נקבע ערבון בסך 25,000 ₪. עניינו של ההליך במחלוקת בין הצדדים אודות תוקפה של תניית שיפוט ייחודית, אשר החלטות הערכאות הקודמות בדבר הסמכות המקומית בתובענה שהגישו המבקשים מבוססות עליה.
2.ככלל, תכלית הערבון המופקד בגדרי ערעור (או בקשת רשות לערער) בבית משפט זה היא להבטיח חיוב אפשרי בהוצאות של יוזם ההליך לטובת המשיב או המשיבים בו. בשל כך, השאלה המרכזית בקביעת גובהו של ערבון היא מה גובה ההוצאות הצפויות בהליך שבבית משפט זה, אם תידחה בקשת הרשות לערער (ראו ע"א 5910/99 אקו סר שרותים כלכלייים בע"מ נ' לוי דינים עליון נ"ז 638). כבכל התדיינות, סכום ההוצאות הצפוי עשוי להיות מושפע, מטבע הדברים, משורה של שיקולים ובהם מורכבות הענין שעל הפרק, היקפו, החידוש שבו, שוויו, סכום ההוצאות שנפסק בערכאות קודמות או בהליכים דומים בעבר בבית משפט זה (ע"א 1989/94 כונס הנכסים הרשמי נ' זוסמן תקדין עליון 95 (2) 656), ושאר שיקולים הצריכים לעניין. המדובר, כמובן, באינדיקציות בלבד לסכום הוצאות אפשרי שייפסק, בסופו של דבר, על ידי בית המשפט אם יידחה ההליך על ידו. אין מדובר במדע מדויק, כי אם בהערכה ובאומדן של ההוצאות אשר יכול וייפסקו בתיק, על יסוד הנתונים הקיימים בשלב בו נדונה הבקשה להגדלת הערבון (ראו ההחלטה הנ"ל בעניין זוסמן ).
אם ערבון נקבע בסכום גבוה מדי, יכול בעל דין לפנות לבית המשפט בבקשה להפחיתו, וזאת בלא קשר לסיכויי ההליך או למצבו הכלכלי (וראו לעניין זה תקנה 430 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הטענה העומדת ביסוד הליך מעין זה אינה טענת עוני, כי אם טענה לפיה הערבון שנקבע חורג בשיעורו מתכלית הפקדתו של ערבון. על כן, טענות המשיבה לפיה לא הוכח עוני של המבקשת או כי סיכויי ההליך נמוכים אינן מהוות מחסום מפני היעתרות לבקשה שבפניי.
3.(א) במקרה שבפניי, טוענים המבקשים, כי המדובר בהליך ממוקד, בו עולה, בסופו של דבר, שאלה אחת בלבד, והיא שאלת תוקפה של תניית השיפוט הנזכרת. המבקשים מוסיפים, כי גובה ההוצאות בבית משפט קמא היה נמוך (1,000 ₪, בצירוף מע"מ), וכך גם גובה הערבון שהופקד (1,500 ₪). הם טוענים עוד, כי המדובר בעניין המצוי בשולי ההליך העיקרי שיזמו המבקשים בבית משפט השלום.
(ב) ברם, בכך אין כדי למצות את הדיון. על פי טענות המבקשים עצמם, בקשת הרשות לערער שהגישו מעלה שאלות נכבדות, המצדיקות דיון בגלגול שלישי בבית משפט זה. הדיון בשאלות משפטיות כאלה בבית המשפט העליון עשוי להיות מורכב, ולהצריך עבודה ממשית מצד המשיבה. זאת, גם נוכח טענת המבקשים, כי הסוגיה שהועלתה לדיון היא סוגיה חדשה, אשר טרם נבחנה והוכרעה בבית משפט זה. במאמר מוסגר אציין, כי עיון בפסקי הדין של בית משפט זה, אליהם מפנה
המשיבה בתמיכה לטענה כי בית משפט זה כבר דן בסוגיה שמעלים המבקשים, מעלה פסקי הדין האמורים לא דנו ולא הכריעו בסוגיה הנדונה. זאת ועוד, גובה ההוצאות שנפסק בבית משפט זה שונה אף הוא, ולא פעם במידה ניכרת, מזה שבערכאות הקודמות. על כן, אין מקום להשוואה מיכנית - אריתמטית, כפי שעושים המבקשים, בין שיעור הערבון בבית משפט זה לבין סכום ההוצאות שהושת עליהם בבית משפט קמא.
מכלול שיקולים אלה מלמד, כי אף שהסוגיה בה מדובר היא בעלת אופי מקדמי – סמכות מקומית – גובה ההוצאות אשר יכול ויושת בסופו של הליך הינו משמעותי. יש לדחות, על כן, את טענות המבקשים לפיהן לכל היותר יש להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ₪. סכום זה משקף את גובה ההוצאות המושת בהליכים שעניינם העברת מקום דיון. הוא נמוך, ובמידה ניכרת, מזה הנפסק בבית משפט זה בהליכים של בקשות רשות לערער, ומה גם בקשות רשות לערער המעלות שאלות משפטיות חדשות וחשובות.
נראה לי, כי סכום ערבון ריאלי, ההולם את מאפיני ההליך, כמתואר לעיל, ואת גובה ההוצאות המושת בהליכי בקשת רשות לערער, צריך לעמוד על סך גבוה בהרבה, אם כי ניתן למתן, במידת מה, את גובה הערבון שנקבע.
4.אשר לטענת המבקשים, כי סכום הערבון שנקבע מסכל את עצם תכלית ההליך בו נקטו – היינו, מזעור ההוצאות להן היו חשופים בעקבות ניהול ההליך בתל אביב, על פי תניית השיפוט – הרי שאין בכך מאומה. המבקשים מבקשים ליזום הליך בבית משפט זה, ולעורר בגידרו שאלות שהן רואים אותן כחשובות וחדשות.
מן הדין הוא, כי יפקידו ערבון בשיעור מתאים לכיסוי הוצאות צפויות שייפסקו לטובת המשיבה. המניע להליך בו נקטו המבקשים אינו מעלה ואינו מוריד, לעניין זה, דבר.
התוצאה היא, כי סכום הערבון מופחת במידה מתונה בלבד, לסכום של 20,000 ₪. הערבון יופקד בתוך 30 ימים מיום קבלתה של החלטה זו.
5.אשר לבקשה להגשת ראיה נוספת, הרי שזו מועברת להחלטת המותב אשר ידון בבקשת הרשות לערער לגופה.
ניתנה היום ו' בכסלו תשס"ב, 21 בנובמבר 2001.
עודד שחם
ר ש ם