פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8111/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
ד"ר ברוך אמינוב
נ ג ד
המשיבים:
1. אלביט מערכות בע"מ
2. אלמט אינטרנשיונאל בע"מ (חברה זרה רומניה)
3. אורי אורינג - מנהל מפעל אלמט ברומניה (מטעם
אלביט)
4. מרקו רוזנטל - סגן נשיא של חברת אלביט מערכות
בע"מ
5. מדינת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון (בסך 15,000 ₪), או לחלופין – לאפשר למבקש להפקיד את העירבון ב-15 תשלומים חודשיים. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שדחה את ערעורו של המבקש על החלטה של רשמת בית המשפט המחוזי, אשר דחתה את בקשתו של המבקש לפטור מתשלום אגרה (בגין תביעה בסכום של למעלה מ- 150 מיליון ₪).
עיינתי בבקשה, ולא מצאתי מקום למתן פטור מעירבון כמבוקש.
ראשית יש להבהיר, כי אמנם בקשת רשות הערעור עוסקת בדחיית בקשה לפטור מאגרה, אולם לא דומה סכום האגרה שבו מדובר בערכאה הדיונית לסכום העירבון שבו מדובר כאן (עוד יצוין, כי האגרה בגין ההליך שבכותרת כבר שולמה). יתר על כן, אין להתעלם מכך שמדובר כעת ב"גלגול שלישי", כך שמול המבקש ניצבת משֹוכה גבוהה, ויש ליתן משקל לא מבוטל לאינטרס של המשיבים הנגררים להתדיינות נוספת בעניין האגרה. כך בפרט, שעה שלדברי המשיבים 4-1 טרם שולמו להם ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי.
המבקש, שהינו רופא שיניים (כמו רעייתו), טוען כי נקלע לתסבוכת כלכלית. בית המשפט המחוזי התייחס לנושא המצב הכלכלי, וכבוד השופטת צ'רניאק, בפסק-הדין נשוא בקשת רשות הערעור, קבעה כי "רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע ליכולתו הכלכלית של המערער", וכי נושא זה נותר "מעורפל". בלי לפרוץ את גבולותיו של הליך בקשת רשות הערעור גופו, אומר כי אין בידי לקבוע כי הוכח שהמבקש אינו יכול לגייס סכום מתאים לצורך עירבון בהליך שבכותרת (שכאמור, אינו מתקרב לסכום האגרה הנדרשת בתביעה עצמה). מכל מקום, יש לאזן בין זכותו של המבקש בבירור ההליך לבין זכותם של המשיבים בקיום עירבון סביר להבטחת מקור לתשלום הוצאותיהם (ככל שייפסקו להם הוצאות).
סיכומם של דברים, לא מצאתי מקום למתן פטור מהפקדת עירבון.
לגבי פריסת התשלום: על-פי נהלי בית משפט זה, ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על יוזם ההליך להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך . התפיסה המקובלת היא כי אין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, כל עוד קיים חשש כי ההליך יידחה בשל אי הפקדת עירבון. לפיכך, הפקדת העירבון במלואו היא בדרך-כלל תנאי להמשך הטיפול בתיק, וממילא, עיכוב מ מוש ך בהפקדת העירבון משמעו עיכוב מ מוש ך בטיפול בהליך. לאור זאת, ובשים לב לכלל נימוקי החלטתי-זו, אין הצדקה לפריסת העירבון ל- 15 תשלומים. עם זאת, מצאתי לנכון לאפשר למבקש להפקיד את העירבון בשני תשלומים שווים: הראשון עד ליום 19.2.2014, והשני עד ליום 18.3.2014. בהיעדר הפקדה של כל אחד מתשלומי העירבון במועדים שנקבעו, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
בשולי הדברים אציין כי הבקשה והתצהיר נוסחו באריכות מופרזת, וצורפו להם שלל נספחים, בלי שנמצאה לכך הצדקה ממשית ובלי שיש בכך כדי לתרום לבירור ממוקד וענייני של בקשת הפטור (להיפך). במצב דברים זה היה מקום לשקול חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו למשל עע"ם 8426/13 מודיעין אזרחי בע"מ נ' משרד הביטחון רשות המעברים היבשתיים , פס' 8 (5.1.2014)), אך בנסיבות העניין אמנע מכך בשלב זה.
ניתנה היום, כ"ו בשבט תשע"ד (27.1.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם