רע"א 8123-22 רע"א 8123-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט י' אטדגי) אשר ניתנה ביום 14.11.2022 בגדרו של ע"א 35904-10-22, ואשר דחתה את בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן נגדו ביום 3.7.2022 על ידי בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ע' יריב, ס"נ) בת"א 45692-07-19, ואשר הורה על פינוי המבקש ממקרקעין השייכים למשיבה 1 בעקבות הפקעתם (להלן: המקרקעין).

2.לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל את תשובת המשיבות.

3.החלטה בדבר עיכוב ביצועו של פסק דין אגב ערעור מצויה בליבת שיקול-הדעת המסור לבית המשפט אשר דן בערעור (ראו: רע"א 2042/15 הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נ' מצדה פרנצ'יסז בע"מ, פסקה 6 והאסמכתאות שם (3.6.2015)). כדי לעכב ביצוע פסק דין, על המערער להראות כי לערעורו יש סיכוי טוב להתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; כאשר בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית הכוחות" (למשל, ראו: רע"א 4218/16 גרבוע נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח, פסקה ח (21.06.2016)). מדובר בשיקול דעת רחב שבו אין אנו נוהגים להתערב, אלא במקרים חריגים ובהימצא פגם בהחלטה שיורד לשורש העניין (ראו: רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד, פסקה 20 והאסמכתאות שם (14.8.2017)). הבקשה שלפניי אינה מצביעה על פגם כזה. נהפוך הוא: בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו, בצדק רב, על כך שהמקרקעין אינם משמשים למגורים ועל כך ש"החזקתו של המבקש במקרקעין מעכבת פיתוחה של שכונת מגורים גדולה" – נתון שמכריע את הכף בקביעתו של מאזן הנוחות.

4.הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.