רע"א 8159-23 רע"א 8159-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בע"א 60379-08-23 (השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ, ת' בר-אשר), מיום 19.10.2023, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המשיבים, ונקבע שיש להוסיף סכום של 7,455 ₪ להוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, שנפסקו לטובת המשיבים בפסק הדין של בית משפט השלום בירושלים, בת"א 58360-02-22 (השופטת מ' צ'רקה), מיום 24.7.20203.

2.המבקש והמשיבה הפורמלית, אדיר ושושנה טיפחה כהן, מתגוררים בבית דירות משותף בירושלים, קומה אחת מעל דירתם של המשיבים, אינסה ואלכסנדר קובלסקי. כתוצאה מאיטום לקוי במרפסת דירתם של כהן, נגרמה רטיבות בתקרת דירתם של קובלסקי; בד בבד עם ניהול ההליך המשפטי, אותו הגישו קובלסקי, תיקנו כהן את האיטום, והרטיבות פסקה.

3.במהלך ניהול ההליך המשפטי, הגישו קובלסקי חוות דעת הנדסיות משני גורמי מקצוע שונים, וכן חוות דעת שמאית מטעמם; מנגד, הגישו כהן חוות דעת הנדסית מטעמם. בנוסף, הוסכם בין הצדדים על מינוי מומחה הנדסי מטעם בית המשפט; יוער, כי הסכמה דיונית זו הושגה במסגרת הליך מקביל – תאד"מ 18044-07-22 – שעסק בטענות כהן עצמם לנזקי רטיבות, שמקורם בדירה שלישית, דירת משפחת כליפה, המצויה מעל דירתם – עם זאת, המינוי נעשה על דעתו ובהסכמתו של בא-כוח קובלסקי, לצורך מתן חוות-דעת בשתי התובענות.

4.בפסק הדין של בית משפט השלום, התקבלה בחלקה תביעתם של קובלסקי, ונקבע, כאמור, כי מקור הרטיבות הוא במרפסת דירתם של כהן. בעניין גובה הנזק – בהיעדר תמימות דעים בין המומחים מטעם הצדדים – קיבל בית משפט השלום את הערכת המומחה מטעם בית המשפט. בסיכומו של דבר, קבע בית משפט השלום, שעל כהן לפצות את קובלסקי בסכומים הבאים: בגין תיקונים שיהא עליהם לעשות בדירתם לאחר שהגורם לרטיבות תוקן – 5,500 ₪; בגין עוגמת נפש – 2,000 ₪; בגין הוצאות שכר טרחת עורך הדין – 2,000 ₪; ובגין הוצאות משפט של שכר טרחת מומחה הנדסי מטעמם – 2,100 ₪.

5.על פסק הדין ערערו קובלסקי לבית המשפט המחוזי, בטענה כי פסיקת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של בית משפט השלום היתה חלקית, והותירה אותם בחסרון כיס, ללא כל הצדקה.

6.בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט ומנומק, קיבל את הערעור בחלקו, ופסק כי מכיוון שקביעת בית משפט השלום בעניין שיעור הנזק נשענה, בסופו של דבר, על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, היה מקום להשיב לקובלסקי את חלקם בשכר טרחתו; עוד קבע בית משפט המחוזי, כי שכר טרחת עורך הדין שנקבע בפסק הדין של בית משפט השלום, נופל מהתעריף המינימלי המומלץ, ללא הנמקה מתאימה. על-כן, פסק בית המשפט המחוזי לטובתם של קובלסקי את הסכומים הבאים: החזר הוצאות משפט בגין חלקם בעלות חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט – 4,680 ₪; החזר שכר טרחת עורך הדין בערכאה הראשונה – 4,775 ₪, חלף 2,000 ₪ שנפסקו לטובתם בבית משפט השלום; וכן הוצאות שכר טרחת עורך הדין של קובלסקי בערעור – 5,000 ₪.

7.מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, בגדרה טוענים כהן כי בשים לב לאמות המידה הנהוגות בערעורים שעניינם פסיקת הוצאות, כלל לא היה מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בנדון, ומשכך, יש מקום ליתן להם בקשת רשות ערעור. עוד טוענים כהן כי פסיקת ההוצאות בבית משפט השלום נעשתה כדין, בהתחשב בהתנהלותם לאורך ההליך, ובפעולותיהם שנעשו כדי לתקן את הדרוש תיקון, וכדי למנוע את הארכת הדיון שלא לצורך; וכן, כי המומחה ההנדסי מטעם בית המשפט, מונה בתיק שאינו נשוא הערעור – בתובענה שבינם לבין כליפה – ועל-כן לבית המשפט המחוזי כלל לא קמה סמכות לפסוק לזכות קובלסקי את הוצאותיהם בנדון, במסגרת ההליך דנן.

8.לאחר עיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, ללא צורך בתשובה; זאת, בהתאם לסמכותי שבתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הטענות המועלות בבקשה שלפנַי הן בעלות אופי "ערעורי" מובהק, ולמעשה כלל לא נטען כי העניין שעל הפרק מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להליך דנן, או שלמבקשים נגרם עיוות דין. מסקנה זאת מתחדדת, בין השאר, גם בשים לב לסכומים הנקובים בבקשה.

9.אכן, צודק המבקש כהן בטענתו, כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית לגבי הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. אף בית משפט זה חזר ושנה, כי "אין מדרכה של ערכאת ערעור, לא כל שכן ערכאת ערעור בגלגול שלישי, להתערב בפסיקת הוצאות על-ידי ערכאה דיונית, למעט במקרים חריגים" (ראו, מִני רבים: רע"א 1589/06 עו"ד נאוי נ' חסין, פסקה ה (10.7.2006) (להלן: עניין נאוי); רע"א 6894/14 AIG חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 3 (24.12.2014)).

10.ואולם, בניגוד לנטען על-ידי כהן, אין משמעות הדבר כי באותם מקרים חריגים, בהם ערכאת הערעור מצאה לנכון לשנות מהתוצאה שאליה הגיעה הערכאה הדיונית, קמה מיניה וביה הצדקה לבחון את ההחלטה ב'גלגול שלישי'. הכלל האמור, בדבר אמת המידה המצמצמת לבחינות בקשות רשות ערעור ב'גלגול שלישי' שעניינן בפסיקת הוצאות – כוחו יפה בין אם ערכאת הערעור דוחה את הטענות המועלות לפניה, בין אם היא מקבלת אותן, או מקבלת אותן בחלקן, כפי שאירע בענייננו: "ככלל אין בית משפט זה נוטה להידרש לפסיקת הוצאות על-ידי בית משפט שקדם, גם אם ניתן היה לפסוק אחרת" (עניין נאוי, פסקה ה').

11.לבד מן הטענה הנוגעת לעצם התערבות בית המשפט המחוזי בפסיקת ההוצאות בבית משפט השלום, שנדחתה, כאמור, לא העלה כהן בבקשתו טעמים המצדיקים מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'; הבקשה נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תשובה – לא אעשה צו להוצאות.