רע"א 8160/99 גורן אריה נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.הבנק המשיב הגיש נגד המבקש שתי תביעות בסדר דין מקוצר. האחת על סך של כ - 70,000 ש"ח ("התביעה הראשונה") והשניה על סך של כ - 750,000 ש"ח ("התביעה השניה"). המבקש הגיש בקשות רשות להתגונן בשתי התביעות וביקש את איחוד הדיון בהן. הדיון אוחד. בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת י. שבח) דחה את בקשת הרשות להתגונן בתביעה הראשונה וקיבלה לגבי מחצית סכום התביעה בתביעה השניה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטות אלו וכן ערעור על פסקי הדין שניתנו על בסיס דחייתן (המלאה והחלקית) של בקשות הרשות להתגונן. על בסיס הסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים, הוסכם, כי בקשת רשות הערעור תימחק וכל הטענות יישמעו במסגרת הערעור. במהלך הדיון בערעור העלה המשיב, בין היתר, את הטענה, כי אין המבקש יכול לערער על שני פסקי דין בערעור אחד. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים י. גרוס, א. קובו ומ. רובינשטיין) קיבל טענה זו והורה על מחיקת הערעור המתייחס לתביעה השניה. המבקש מבקש לערער על החלטת המחיקה, ולחלופין - על ההחלטה למחוק דוקא את הערעור על פסק הדין בתביעה השניה.

2.עיון בבקשה שבפני, בתשובה לה ובתגובה לתגובה מגלה, כי בין הצדדים מתנהלים, משה מספר שנים, הליכים משפטיים שונים. כל אחד מן הצדדים מבקש לעשות שימוש במקטעים מהליכים אלה לשם ביסוס עמדתו בבקשה שבפני. על מנת להימנע מהארכת יתר ארכז את עיקרי הנתונים המתייחסים למבקש ולמצבו.

3.המבקש סובל מנכות בשיעור 100%. נכותו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הוא סובל מדרגת אי כושר של 75% ומקבל גימלת נכות מלאה בסך של כ - 1,600 ש"ח לחודש. המבקש התגרש מאשתו, דירתו שהיתה משועבדת למשיב נמכרה על ידי המשיב. המבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בשנת 1995. אמו ואחותו, שסייעו לו לעתים, נפטרו בשנה האחרונה. לטענתו לא ירש דבר עקב כך, משום שאמו הורישה את כל רכושה לאחותו ואחותו הורישה את רכושה לבעלה (לעניין זה צרף המבקש צוואה של האם משנת 1988).

4.המשיב טוען, כי טענות המבקש באשר למצבו אינן מלאות ואינן מדוייקות: במסגרת הליך שהתקיים בעניינו בשנת 1996 הודה כי עבר קורס ליועצי השקעות וכי הוא מייעץ למשרדי עורכי דין בעניין זה. עקב כך נדחתה בשעתו (במסגרת ע"א 4610/97) בקשתו לפטור מאגרה וערעור המבקש על החלטת הדחייה נדחה אף הוא. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקש לא מסר מידע של ממש אודות בני משפחה וידידים העשויים לסייע בידו וכי סיכויי בקשת רשות הערעור הם קלושים. שכן המבקש אינו מצביע על כל ביסוס בדין לטענותיו בדבר איחודם של שני ערעורים בהליך אחד או בדבר העדפת התביעה השניה על פני הראשונה.

5.בתגובתו לטענות המשיב, מציין המבקש, כי בהליכים אחרים שנקט המשיב כנגדו, ציין הוא עצמו, כי לא עלה בידו למצוא כל נכסים (בין חשבונות בנק ובין נכסים אחרים) של המבקש מהם ניתן להיפרע. בהתייחסו לטענות בדבר עיסוקו כיועץ השקעות, מציין המבקש, כי המשיב מסתמך על דברים שנאמרו בשנת 1996 ואשר לכל היותר ניתן היה להסתמך עליהם סמוך לאותה עת, מה עוד שמאז הידרדר מצבו הבריאותי והכספי.

6.כידוע, נבחנת השאלה אם לפטור בעל דין מערבון אם לאו על פי בחינת יכולתו הכלכלית ועל פי בחינת סיכוייו בהליך נשוא בקשת הפטור (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383; בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר , פ"ד מה (5) 867). המבקש טען בהרחבה למצבו הבריאותי והכלכלי הקשה. אך גם לאחר עיון יסודי בבקשתו נותרים סימני שאלה שלא זכו למענה הולם. כך לדוגמא, לא הביא המבקש כל ראיה חיצונית (דוגמת אישור מרשויות המס או משירותי הסעד) לכך שאין לו הכנסות נוספות זולת הגימלה שהוא מקבל (כאשר מפסק דינו של בית משפט השלום עולה, כי חרף מצבו הבריאותי הקשה עלה בידו לקיים פעילות פיננסית ענפה וכאשר על פי דבריו הוא שצוטטו בהחלטה בע"א 4610/97 עסק בייעוץ פיננסי גם משנפגעה בריאותו). המבקש לא הרחיב גם בדברים באשר למקום (או מקומות) מגוריו כיום, וציין, כי הוא תלוי בחסדי אחרים. לעניין זה נפסק לא פעם, כי על מי שנסמך על שולחנם של אחרים להראות מדוע לא יעזר בהם גם לשם מימון תשלום אגרה וערבון (וראו: בש"א 3703/99 היימן יצחק נ' דוד בלום, עו" ד , לא פורסם; בש"א 2324/94 קטן נ' קטן , לא פורסם). גם טענותיו לעניין פטירת אמו ואחותו לוקות בחסר - ככל שהן מתייחסות להשפעת הפטירה המצערת על מצבו. הצטברותם של סימני שאלה אלה, יחד עם סיכוייה הנמוכים של בקשת רשות הערעור, הן בהתחשב במדיניותו הכללית של בית משפט זה (כפי שבאה לידי ביטוי בבר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) והן לגופו של עניין, מצביעה על הצורך להבטיח את הוצאות המשיב בהליך. בפרט נוכח הקשיים בהם נתקל המשיב בבואו לגבות מן המבקש את הסכומים שנפסקו לזכותו. עם זאת, ובהתחשב בעובדות שאינן שנויות במחלוקת באשר למצבו של המבקש וכן בהיקפה המוגבל של בקשת רשות הערעור, מצאתי לנכון להקל, ולו במעט על המבקש ולהעמיד את סכום הערבון על 10,000 ש"ח, אותם יוכל המבקש לשלם בשני תשלומים שווים, תוך 30 ו - 60 יום ממועד המצאתה של החלטתי זו. כמו כן, אני מאפשר למבקש להבטיח מחצית מסכום זה על דרך של ערבות צד ג' על סך 5,000 ש"ח - לאחר שיוצגו בפני נתונים מספקים בדבר יכולת הפרעון של צד ג' כאמור.