רע"א 8191/03 מיכאל ברדוגו נ. טפחות בנק לאומי לישראל בעמ

1.המבקשים הגישו, בבית המשפט המחוזי, תובענה שעיקרה השגה על תקפותו של שטר משכון שנרשם על דירה, לטובת הבנק המשיב, וזאת בגין הלוואה שנטל אביהם לצורך רכישת הדירה. טענת המבקשים היא, כי מאחר והדירה נרכשה בנאמנות עבור המבקשים, במסגרת הליכי הגירושין בין האב לרעייתו, הרי שהזכויות בדירה אינן שייכות לאב, והבנק אף היה מודע לכך בעת שניטלו ההלוואות.

במסגרת התובענה, עתרו המבקשים למתן צו זמני, שימנע את הליכי פינוי הדירה עד להכרעה בתובענה. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי) דחה את הבקשה, בקבעו כי המבקשים נמנעו מלגלות לבית המשפט את מלוא התשתית העובדתית הצריכה לבקשתם. במיוחד, לא חשפו הם את עובדת קיומם של הליכים קודמים שניהל האב אל מול הבנק, שבמסגרתם הושג הסדר פשרה שהאב לא עמד בו. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורית בדירה.

2.עיינתי בהשגותיהם של המבקשים כנגד החלטת בית המשפט המחוזי ובתגובת המשיב. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. אכן, אופן התנהלותם של המבקשים מצביע על חוסר תום-לב בפנייה לבית המשפט. אבי המבקשים הגיש תובענה זהה לתובענה נשוא ענייננו, וזו הראשונה נסתיימה בהסדר פשרה לפיו נדחתה התובענה ולאב ניתנה אפשרות לנסות ולמכור את הנכס בעצמו ולשלם את חובו, שאם לא יעלה הדבר בידו, יפנה הוא את הדירה. האב לא עמד בהסדר, למרות ארכות חוזרות ונשנות. השתלשלות זו כולה לא תוארה על-ידי המבקשים בתובענתם-שלהם. על אף זאת, וגם אם מתחשבים ביתר קביעותיו של בית המשפט המחוזי, נראה לי כי מן הראוי לאזן את האינטרסים העומדים על כפות המאזניים, ובכלל זה הנזק הבלתי הפיך הכרוך בפינוי המבקשים מן הדירה כבר בשלב זה, באופן הבא: מתן צו מניעה זמני בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסכום של 50,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיב. לעניין זה לא יובא בחשבון סכום שהופקד בלשכת ההוצאה לפועל - אם הופקד.

הערעור מתקבל אפוא, במובן האמור. המבקשים יפקידו ערבות בנקאית בסכום של 50,000 ש"ח בתוך 14 ימים, אחרת - יימשכו הליכי המימוש כסדרם. אין צו להוצאות.