פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8206/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
אחמד אלבשיתי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה בת.א. 1106/05 מיום 15.7.08 שניתנה ע"י כב' השופט עודד גרשון
בשם המבקש:
עו"ד א' שלבי
בשם המשיבה:
עו"ד ח' שפיצר
פסק-דין
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' גרשון), אשר חייב את המבקש בהפקדת ערובה בסך 40,000 ש"ח לשם הבטחת הוצאות המשיבה בתביעה שהוגשה נגדה.
2.
המבקש הינו קטין, יליד 1999, תושב העיר חאן יונס. ביום 15.11.05 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המשיבה, בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, עקב ירי חיילי צה"ל לעבר גג ביתו בחודש דצמבר 2004. המשיבה הגישה את כתב הגנתה לתביעה וכן ביקשה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאותיה במשפט. ביום 15.7.08 נענה בית המשפט המחוזי לבקשה וחייב את המבקש בהפקדת ערובה בסך 40,000 ש"ח עד ליום 21.9.08. בית המשפט ביסס את החלטתו על שני נימוקים עיקריים: האחד, היותו של המבקש תושב הרשות הפלסטינית ללא נכסים בישראל. השני, סיכוייה הנמוכים של התביעה, כעולה מטענות המשיבה, לרבות ההגנה הנתונה לה לפי חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן - החוק ). על החלטה זו משיג המבקש בבקשה הנוכחית.
3.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל בחלקו. סמכותו של בית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע קבועה בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט במסגרת הפעלת התקנה הוא רחב. במסגרת זו, על בית המשפט לשים נגד עיניו את מטרות התקנה: מחד גיסא, הבטחת תשלום הוצאות הנתבע אם התביעה נגדו תידחה ויושת חיוב בהוצאות, וצמצום האפשרות להגשת תביעות סרק; מאידך גיסא, הבטחת האפשרות לממש זכויות באמצעות בתי המשפט (למשל, רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים אבראהים , פ"ד נח(5) 865 (2004) (להלן - עניין עזבון אבראהים ). בענייננו, אכן קיימת הצדקה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה. ראשית, המבקש מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין הוא מצביע על נכסים הנמצאים בארץ. בכך יש ללמד על קושי הצפוי למשיבה בגביית הוצאות, ככל שאלו ייפסקו, אשר מצדיק חיובו בהפקדת ערובה (למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם, 17.4.2001)). אציין, כי אינני סבור שיש בעובדה שהמבקש מתגורר באזור הנתון לשליטת ארגון החמאס, כדי להשפיע לכאן או לכאן בהקשר זה. הנתון החשוב שיש להתחשב בו הוא חוסר היכולת לממש חיוב בהוצאות אם תידחה התביעה. שנית, על פני הדברים ניתן לומר כי סיכויי התביעה אינם מרשימים בלשון המעטה. כפי שציינה המשיבה עצמה, בית המשפט המחוזי אמנם שגה כאשר נימק את החלטתו על ההגנה שהוקנתה למדינה בסעיף 5ג לחוק. זאת, שכן הסעיף האמור בוטל בהחלטתו של בית משפט זה בבג"ץ 8276/05 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון (טרם פורסם, 12.12.2006)). עם זאת, למשיבה עומדת עדיין הטענה כי ככל שהמבקש נפגע מירי חיילי צה"ל, מדובר באירוע הנובע מפעולה מלחמתית וזוכה להגנה לפי סעיף 5 לחוק.
4.
לצד זאת, אני סבור כי בנסיבות המקרה יש מקום להפחית את סכום הערובה שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי. כאמור, במסגרת ההחלטה לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע יש ליתן משקל אף לזכותו של אדם לממש זכויותיו באמצעות פנייה לערכאה שיפוטית. לאור חשיבות עקרון זה, נקבע לפני מספר שנים בפסק הדין בעניין עזבון אבראהים כי במקרים מסוג המקרה שלפנינו תיפסק ערובה בסדר גודל של כ-9,000 ש"ח. ער אני לכך שבמקרים אחרים אושרו בבית משפט זה החלטות בהן חויבו תובעים תושבי הרשות הפלסטינית בהפקדת ערובה בסכומים הגבוהים מזה שנפסק בענייננו (למשל, רע"א 3124/08 חאמד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.8.2008) (להלן - עניין חאמד ). עם זאת, בהחלטה בעניין חאמד צוין במפורש כי המדובר במקרה בעל נסיבות מיוחדות, שהצדיק חיוב בערובה בסכום גבוה מהמקובל. אינני סבור כי במקרה דנא קיימות נסיבות המצדיקות חיוב בערובה בסכום גבוה. כך למשל, בענייננו, בניגוד לעניין חמאד, תמך המבקש את תביעתו בחוות דעת רפואית. כמו כן, יש אף ליתן משקל מסוים לעובדה כי המבקש הינו קטין. לפיכך, מצאתי לנכון להעמיד את סכום הערובה שתופקד על-ידי המבקש על 20,000 ש"ח.
5.
בקשת רשות הערעור מתקבלת אפוא בחלקה. המבקש יפקיד עד ליום 1.7.09 ערובה בסך 20,000 ש"ח לשם הבטחת הוצאות המשיבה במשפט, שאם לא כן תידחה התביעה. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, י"ב באייר התשס"ט (6.5.09).
ש ו פ ט